נאומי אוסקה היא לא עוד ספורטאית של נייקי. לא מדובר באיזה הסכם חסות גנרי שנייקי עורכת עם מאות ספורטאים ובו היא שולחת להם את הקולקצייה חדשה כדי שהסווש יקבל חשיפה במדיה. אוסקה שייכת לקבוצת הפרימיום, ספורטאי-על שנייקי משקיעה בהם משאבים אדירים ובונה סביבם מותג נפרד עם לוגו מיוחד, מפיקה עבורם פרסומות בטלוויזיה, ועורכת איתם אירועי השקה נוצצים, כאשר כל האופרציה הזו אמורה לקדם ליין שלם של בגדים, נעליים, ציוד וכד'.

לכן מבחינת נייקי ההחלטה של אוסקה לפרוש משני טורנירים חשובים כמו הרולאן גרוס ו-ווימבללדון היא לא פחות משערוריתית. נייקי מוציאה קולקצייה מיוחדת עבור אוסקה לטורנירים כאלו, ותהיו בטוחים שאם הקהל לא רואה את אוסקה עם נייקי – המכירות נפגעות. בינתיים נראה שנייקי תומכת באוסקה, היא הוציאה הודעה רשמית שמודיעה על גיבוי מלא, ואפילו הוציאה פרסומת שמאזכרת את מושג "הבריאות הנפשית" שנאומי דואגת להחדיר לשיח הציבורי.

הפרזנטורית המשלמת

נייקי היא רק אחת מהרבה מאוד ספונסרים שמקושרים לאוסקה – גם מאסטרכארד, יצרנית שעוני היקרה השווצרית טאג הויר, חברת ניסאן, ליוויס, לואי ויטון, ותוסיפו לזה עוד עשרים חברות, כולן צריכות להתמודד עם המהלכים החד-צדדיים שלה. בינתיים אף אחת עוד לא ביטלה את החוזה מולה, אבל זה גם לא מפתיע, יש לאוסקה מאפיינים שהופכים אותה לפרזנטורית המושלמת, חלקם מולדים – כמו העובדה שאוסקה היא תערובת של אם יפנית ואב שחור, ועבור חלקם היא עבדה קשה מאוד כמו יכולות הטניס האדירות שלה.

בניגוד לכשרונות אחרים שנצצו מגיל צעיר, אוסקה מעידה על עצמה שבתור ילדה היא הייתה מאוד לא מוכשרת בטניס (למי שמטיל ספק באמינות שלה, סרטוני וידאו מגיל צעיר מוכיחים שכישרון לא היה שם). זו נקודה חשובה שמראה איזה פער עצום היא הייתה צריכה לצמצם וכמה עבודה קשה היא הייתה צריכה להשקיע בטניס שלה.

המרוויחה ביותר בעולם

אוסקה נולדה ביפן אבל עברה לארצות הברית בגיל שלוש. זה אומר שהיא יכלה לבחור איזה מדינה היא רוצה לייצג באולימפיאדה. בלי להסס היא בחרה ביפן, למרות שהיפנית שלה מזכירה יותר את השוודית שלי. זה גם אומר שנכון להיום היא הספורטאית הכי אהובה באסיה, והעובדה שהיא חצי שחורה עם מבטא אמריקאי מלוקק הפכה אותה לפופולארית גם בצפון אמריקה. זה לא פלא שאוסקה היא הספורטאית הריווחית ביותר בשנה האחרונה עם הכנסות דמיוניות של 55 מיליון דולר, והיא מדורגת 15 ברשימת הספורטאים המרוויחים ביותר בעולם – כולל גברים.

העניין לכתוב על נאומי אוסקה עלה אחרי שהייתי מרותק אתמול לדוקו-ספורט שעלה לאחרונה בנטפליקס. הצפייה בו עזרה לי לפענח את טיפה את האישיות האניגמטית שלה, היא עזרה לי להבין למה הפחדנים תמיד עושים את המעשים האמיצים ביותר, ולמה המופנמים תמיד עושים את המעשים הפרובוקטיביים ביותר. אוסקה לקחה אומנם ארבעה תארי גרנד סלאם כשהיא בת 23 בלבד, אבל היא בסופו של דבר אשה צעירה ומבולבלת שמתמודדת עם שאלות קיומיות על עצמה, על החיים ועל המשמעות שלהם. כל הרעשים האלו במוח גורמים לה לעשות פעולות שמרגישות לה נכונות באותו הרגע, מבלי לחשוב על התוצאות או המשמעות ארוכת הטווח.

המנטור של נאומי אוסקה

היא בעיקר מצטיירת כמו טיפוס מרצה, כזה שחשוב לא לא לאכזב את הסביבה. לא לאכזב את ההורים, את צוות האימון או את המנטור שלה קובי ברייאנט. היא לא מבינה למה היא בכלל מעניינת, או כמו שהיא הגדירה את זה, "אני יותר טיפוס שמעריץ אחרים מאשר נערץ בעצמו". ימים יגידו אם ההחלטות שהיא לקחה יהפכו אותה לספורטאית החשובה ביותר בהיסטוריה, או יקברו לה את הקריירה. יאמר לזכותה שאוסקה הולכת בדרך שלה, ולא מעניין אותה ביקורות, עיתונאים, טורנירים ומה יש למליוני המעריצים או המתנגדים שלה להגיד.

אז מה כל זה קשור לסניקרס? בתחילת הסרט אוסקה מקבלת ארגזים של נייקי לבית העצום שלה, לא מחזה שריגש אותה יותר מדי – גם אם מדובר ב-אייר מקס 90 אוף ווייט. הקופסאות נזרקו לאיזה חדר מחסן שם היא מרכזת את כל המתנות שמרעיפים עליה תאגידי ענק. כמו  כן, לאורך כל הסרט היא לובשת ונועלת כצפוי רק נייקי, וגם יש הצצה קצרה לארון הנעליים שלה (נראה מי יצליח לזהות מה יש שם). בסוף כל פרק הכתוביות מראות שלברון ג'יימס אחראי על ההפקה, אז אני רק יכול לנחש שנייקי היא הצלע השלישית במשולש שאחראי על הסרט הזה.  

הנייקי של נאומי אוסקה

אני משחק  טניס עם נעלי נייקי, ולא סתם נעליים אלא עם ה-נייקי ג'י.פי טורבו (אין קשר לגארי פייטון) שהם הנעליים שאוסקה מקדמת. בנעל הזו נייקי דחפה כרית זום עצומה לאורך כל הסולייה, עניין שהופך אותה לנייקי הכי נוחה בעולם ולא להתווכח איתי. כרגע הן עוד מזוהות עם אוסקה, אבל בקצב הזה לכו תדעו. כל פעם שאני נועל עוד דגם רטרו מחורבן שמרגיש כמו ללכת עם קופסאת פח, אני נזכר בג'י-פי טורבו ובעובדה שנייקי יודעת לעשות נעליים מדהימות, לפעמים היא פשוט לא רוצה.

זהו, אל תראו את הדוקו על אוסקה אם אתם לא חובבי טניס, תראו אותו אם אתם חובבי ספורט באופן כללי ורוצים להבין מה עובר על ספורטאי שמגיע לתחום מאהבה אמתית, אבל שונא את כל מה שהוא דורש מסביב.