מהרגע הראשון הבנתי שמשהו פה מסריח, שמישהו משחק איתי. נתקלתי כבר במצבים שבהם הנוכחות שלי לא הייתה רצויה, שההערות המתחכמות שלי יצרו בעיקר שתיקה מביכה, אבל שלא ירצו את הכסף שלי? זה כבר פגיעה בחופש הבזבוז, חוק ייסוד שמאפשר להוציא את הכסף שאין לך, על דברים שאתה לא צריך. אין הרגשה יותר מתנשאת מאשר לדעת משהו לפני כולם, היפסטרים עשו על זה קריירה. היה לי נטפליקס לפני שבארץ ידעו מה זה סטרימינג, היה לי ספוטיפיי עוד שכולם פה הורידו שירים בקאזה. אבל למה לעזאזל אני לא מצליח לקנות סניקרס כמו בן אדם. איך זה שבכל קרב אני מפסיד בבושת פנים, סוגר את הלפטופ עם העכבר בין הרגליים. איך לעזאזל פיספסתי את ה-בוט?

לא עובר סלקציה

ניסיתי לא מזמן לקנות את ה-ג’ורדן XII בהשקה הרשמית דרך האתר של נייקי. זה לא היה ברור אם האתר שלהם קרס, האינטרנט שלי נפל או שניהם יחד, אבל את הנעליים לא השגתי. לא נורא אמרתי, יש עוד אתרים. נכנסתי לפוט לוקר, איסטביי, פוטאקשן וצ'אמפס, ההשפלה הייתה אפילו גדולה יותר, כאילו לא עברתי סלקציה. טוב, מדובר בנעליים מאוד מבוקשות והאמת שגם שאיחרתי בחמש דקות, הודתי מובס ביני לבין עצמי. להשקה של ה-ג’ורדן XI כבר הגעתי כמו נינג’ה, בהיתי בשעון שנספר לאחור וזינקתי על המקלדת כאשר הוא הראה בדיוק 00.00.00. האתר פלט אותי כמו השיכור שנזרק מבעד לזכוכית של הפאב.

שלום לך בוט

מאז ניסיתי לרכוש עוד סניקרס, אפילו כאלו שלא רציתי בכלל, סתם בשביל הספורט, כדי לראות אם זה אפשרי. זה לא. פה החשד הפך לממשי, או שאני לא השולף הכי מהיר במערב, או שהם פשוט יודעים משהו שאני לא. מאחר ואני מקפיד לאכול את הירקות והפירות שלי, ולא סובל מבעיה מוטורית, נטיתי לכיוון האופציה השנייה. מה הם יודעים שאני לא, והאם זו מזימה קונספרטיבית של החברות הגדולות לעורר בהלה והייפ? אבל גם אם הביקוש עולה על ההיצע, עדיין יש אנשים שהצליחו להשיג את הנעליים, האינסטגרם שלי מעיד על זה בוודאות, ואז נתקלתי לראשונה במושג בוט (Bot).

נבוט בראש

טוב לא בדיוק לראשונה, שמעתי את המושג הזה בעבר, רק שמעולם לא נילחמתי בו. עם אינטואציה טובה אפשר לפעמים לנצח את ווייז, יש שירים שאני בוודאות לוקח בהם את שאזאם, אבל מול הבוט אין לי סיכוי. ג’אווה סקריפט מבחינתי זה כוס קפה מהביל, פלאש זה גיבור של DC, ואני תמיד גאה בעובדה שאני תלמיד מצטיין בכל המבחנים של גוגל, ומזהה בקלות את התמונות שיש בהן מדרכה או תחנת אוטובוס, גם אם הן מופיעות ממש בקטן. אבל בכל המקרים האלו הבוט תמיד היה לטובתי, מה עושים כשהוא נגדי.

תמנון מפלצתי עם אלפי זרועות

בוט הוא בעצם תוכנה שיודעת לחקות פעולות של אדם. האקרים כותבים קוד מניפולטיבי שמדמה משתמש רגיל, אבל נותן לקונה יתרון עצום על כל השאר. פעולות כמו Add To Cart עוד לפני שהמכירה התחילה, לדמות עשרות כניסות בשנייה או להיכנס דרך שרתי פרוקסי עם מספר כתובות IP. כל אלו הופכות את כל מי שמשתמש בבוט לעל-אדם, לתמנון מפלצתי עם אלפי זרועות שפועלות במקביל ממקומות שונים בעולם. זה בעצם אלגוריתם שיודע להשיג סניקרס לאנשים שמשתמשים בו.

הבוט הופך את תהליך הקנייה לאוטומטי לחלוטין. אתה מזין את המוצר, את כתובת המשלוח ואת פרטי כרטיס האשראי, והוא עושה בשבילך את העבודה. הבוט אפילו יודע להתריע שהשעון של המחשב שלך מפגר ב-0.3 שניות, זמן נצח במונחים אלגוריתמים. יש גם בוטים משוכללים שיודעים לתת לך את ערך הריסייל של כל הפריט, עוד לפני שהוא יצא לשוק.

פריחה של אתרי ריסייל

הבוטים האלו מפורסמים בקבוצות ברשתות החברתיות ובאתרים כמו Reddit. יש בין אנשי הבוט סניקרהדס שבאמת מעוניינים בזוג ג'ורדן או ייזי מכוערות, אבל רובם ריסיילרים שמצאו דרך לעשות הרבה כסף. הם מוכנים לשלם עבור תוכנות בוט אלפי דולרים וזו תהיה עבורם השקעה משתלמת מאוד. הבוטים מביאים לפריחה של אתרי ריסייל כמו StockX או GOAT. הראשון הוא כרגע האתר המוביל שמכתיב את המחירים בשוק, עם השנים הוא הפך לבורסה של הסניקרס, או לכל הפחות למחירון יצחק לוי.

לא רוצים להילחם

בשלב הזה לא נראה שהחברות הגדולות ממש רוצות להילחם בבוטים. נייקי הוציאה אפליקציה בשם SNKRS שבאופן מרגיז לא זמינה בארץ, אבל לענייננו אמורה להיות מבוססת מיקום ועם אמצעי זיהוי חכמים. אדידס מפרסמת לינקים מוקדמים כדי להפיל את התוכנות הזדוניות ולאפשר הזדמנות לקונים אמיתיים. הבעיה היא ששוק הבוטים הוא דינמי, האקרים הם כמו וירוסים משוכללים, הם מפתחים עמידות לחיסונים ותמיד מוצאים דרך חדשה לחדור לגוף.

לשוק הסניקרס אין חוקים בכלל. גם אם סניקרהדס פשוטים כמוני יתייאשו ויפסיקו לנסות לרכוש נעליים בהשקות רגילות, עדיין תופעת הריסייל תימשך. הדרך היחידה להפסיק את הבוטים, היא רק אם חברות כמו אדידס ונייקי יחליטו שהן מעוניינות להילחם בהם. צוקי נלחם בפייק ניוז, ג׳וש לובר בזיופים, הבעיה שבמקרים האלו הבוטים גרמו נזק לחברות, בעוד כאן הן רק מרוויחות. מותגים כמו Supreme או Bape בנו את כל המודל העסקי שלהם על מחסור והייפ. הרבה מאוד אנשים לא יצליחו לרכוש את הסווטשרטים, אקדחי המים וצופרי האויר שסופרים מוכרת, אבל ברי המזל שיצליחו, ירוויחו עליהם הרבה מאוד כסף.

מסע בזמן

מאחר ואני לא מתכוון להוציא אלפי דולרים על סניקרס, ובטח שלא על בוט, חיפשתי פיתרון פרקטי. אומנם ספגתי כמה מפלות בדרך, אבל נראה לי שמצאתי אותו – לחזור אחורה בזמן. מאמץ מוקדם כמוני יכול לסלוח לעצמו על הפסד לבוטים, אבל עד הקונקורדס. ההשקה של הג'ורדן XI הייתה במוצ"ש ושם כאמור נכשלתי. ביום ראשון בבוקר שמתי פעמי לחנות ג'ורדן המיתולוגית של רוני בנתניה, היא הייתה סגורה. חיכיתי. רוני הגיע ובישר שכל המלאי של הקונקרודס נמכר חודשים מראש. נשארה לו רק קופסה אחת של קונקורדס בחנות, ומה תגידו, היא הייתה בדיוק במידה שלי.

באותו יום חזרתי הביתה כמו ילד קטן. הצלחתי להתרגש ממרדף אחרי סניקרס כמו שלא התרגשתי הרבה זמן. אז גם נזכרתי שכבר זמן מה נדמה לי שלשליח הדואר נמאס לראות אותי, אני חושב שזה בגלל שהוא אמר לי "נמאס לי כבר לראות אותך". אז גם נפל הפור, סניקרס בהשקות מתוזמנות שאני ממש רוצה, אני קונה כמו פעם, בחנות.