מדהים לראות איך החלטה אחת יכולה לעצב היסטוריה שלמה. ה-אדידס סטן סמית', אחת הנעליים הכי אייקונית בתרבות הסניקרס, בכלל לא יוצרה עבור סטן סמית'. היא יוצרה עבור טניסאי צרפתי אלמוני בשם רוברט הילאט (Robert Hillet) והייתה רחוקה הנפת מחבט אחת מלהיקבר בעולם הסניקרס שיוצגו על ידי ספורטאים לא מוכרים.
אדידס סטן סמית': כולם מכירים אותה, אף אחד לא מכיר את הסיפור מאחוריה
בשנת 1971 הורסט דאסלר (Horst Dassler), הבן של מייסד אדידס אדולף דאסלר (Adolf Dassler), רצה לחדור לשוק האמריקאי. הוא חיפש במשך תקופה ארוכה מחליף לטניסאי הצרפתי רוברט הילאט, ולבסוף קיבל את ההמלצה של דונלד דל (Donald Dell), שחקן עבר וסוכן שחקנים שהציע את המיוצג האמריקאי שלו – סטנלי רוג'ר סמית'.
ילד פלא
הבחירה של אדידס בסטן סמית' הייתה די קלה, קודם כל היא חיפשה שחקן אמריקאי מאחר וזה השוק שהיא רצתה לחדור אליו. שנית, באותה תקופה סמית' היה השם הכי חם בשוק. הוא היה מדורג מספר 1 בעולם וחבר נבחרת הדייוויס של ארצות הברית.
סמית' נחשב מגיל צעיר לילד פלא, הוא גדל בעיר פסדינה שבמחוז לוס אנג'לס, שיחק במכללת דרום קליפורניה, ונבחר שלוש פעמים ברציפות לנבחרת אול-אמריקה. הוא היה אלוף המכללות ליחידים בשנת 1968, ואלוף הזוגות בשנים 1967 ו-1968. ההצלחה של סמית' המשיכה גם בעולם הבוגרים, הוא זכה בטורניר ה-US OPEN בשנת 1971 ובטורניר ווימבלדון היוקרתי בשנת 1972.
רוב ההצלחה של סמית' הגיעה דווקא במשחקי הזוגות, שם הוא לקח חמישה תארי גראנד סלאם: את טורניר ה-US OPEN בשנים 1968, 1974, 1978 ו-1980 ואת ה-Australian Open ב-1970. בסך הכל סמית' סיים את הקריירה עם שבעה תארי גראנד סלאם.
לעכברי הטניס המספרים האלו אולי יראו מצחיקים לעומת כמות התארים של פדרר, נדאל ודיוקוביץ', אבל במונחים של אותה תקופה, שבעה תארי גרנד-סלאם בהחלט הפכו אותך לאחד הגדולים. מה שכן, לא היה ברק מיוחד בטניס של סמית', הוא היה בעיקר אפקטיבי ויציב, וזה הספיק לו כדי לקבל חוזה.
סטן סמית' שכתוב עליה רוברט הילאט
חשוב לזכור שבאותה תקופה חוזה מול שחקנים לא היה שגרתי. היום קרלוס אלקרס או נאומי אוסקה מקבלים מיליוני שקלים מנייקי, גם אם יחליטו להעביר שנה שלמה ברביצה על החוף עם קוקטייל פינה-קולדה. אדידס לעומת זאת, ראתה בהילאט סוג של איש מכירות, שחקן שאמור לקבל כסף מתמלוגים ולא סכום קבוע שמעוגן בחוזה. בדומה לתנאי העסקה של הילאט, גם סמית' אישר להשתמש בשם שלו, בתמורה לתמלוגים על מכירות של הנעל.
בין השנים 1973-1978, אדידס לא הצליחה להחליט האם לשנות את הכיתוב "רוברט הילאט" שהופיע על הנעל ל-"סטן סמית". לבסוף הוחלט על פיתרון זמני ומטופש, היא השאירה את הכיתוב "הילאט" אבל הדיוקן של סמית' הופיע על הלשון. רק ב-1978 סמית' חתם על חוזה רשמי מול אדידס, הכתוב "הילאט" הורד והיא הפכה להיות רשמית האדידס סטן סמית'.
פאן פקט: כל חייו הבוגרים סמית' הסתובב עם שפם, מלבד שישה חודשים שבהם הוא החליט להוריד אותו. דווקא בתקופה הזו אדידס צילמה את התמונה שמופיעה על הלשון עד היום.
מבחינה טכנולוגית הנעל הגיחה כמו מטאור לעולם הטניס. עד לאותה תקופה כולם שיחקו עם נעליים מבד, ואילו הסטן סמית' הייתה הנעל הראשונה שהגפה שלה הייתה עשויה מעור פרה גמיש. הסוליה הייתה מגומי קשיח ודחוס במיוחד, כאשר הלשון הייתה דווקא דקה וקלילה.
בצדדים נוספו חרירי איוורור במקום הפסים המפורסמים של אדידס, וב-1967 נוספה תמיכה אחורית בעקב, שהייתה עשויה מפלסטיק גמיש מצופה באריג מסאטן. היום זו סכנת נפשות לשחק טניס עם הנעל הזו, אבל בזמנו היא הייתה פורצת דרך ולא היה נציג טוב יותר מסמית' להציג אותה לראווה.
בראיונות המעטים שהוא מספק, סמית' מודה שאנשים מכירים את הנעל יותר מאשר אותו, הוא אפילו צוחק על זה שילדים מתפלאים שיש לו בדיוק אותו השם כמו לנעל. למרות זאת, הוא מודה על המזל שנפל בחלקו להיבחר כפרזנטור של אדידס.
בתקופתו למעט מאוד שחקנים הייתה נעל על שמם, ועד היום הנעל מספקת לו כשישים אחוז מההכנסה השנתית. הוא מספר שבמהלך הקריירה שלו הוא "תפס על חם" כמה שחקנים שהיו חתומים בחברות אחרות, מכסים את הלוגו שלהם ומשחקים עם הסטן סמית', הן פשוט היו טובות יותר.
אדידס סטן סמית' בספר השיאים של גינס
בתחילת שנות השמונים הסטן סמית' הפכה לנעל קז'ואל שהיה אפשר ללכת איתה לעבודה, לבית הספר ולמכון הכושר. היא הפכה להיות פופולארית ברחובות ובעיקר בקרב סטודנטים צעירים ומרצים. עד שנת 1988 נמכרו 22 מיליון זוגות של אדידס סטן סמית', מספר חסר תקדים שהכניס אותה לספר השיאים של גינס. אחרי שמעצבים כמו מארק ג'ייקובס ו-ראף סימונס התחילו לשחק עם העיצוב שלה, זה כבר היה ברור, הסטן סמית' כאן כדי להישאר.
הראשונה מעור
אז מה כל כך מיוחד בעיצוב של נעל הזו? היום זה כבר ברור – הפשטות. העיצוב הנקי, המינימליסטי, העובדה שאין שלושה פסים בצדדים, הסמל האיקוני של סמית' על הלשון והתלתן הקטן בעקב, הופכים אותה לנעל ורסטילית שמתאימה לכל מאורע ולכל הופעה, לכל גיל ולכל מגדר. היא הגדרה המילונית של נעל מושלמת, כולם אוהבים את הסטן סמית'.
-
נייק אייר מק אטאק: הנעליים של ג'ון מקנרו חוזרות בענק!
מי שטוען שכל אדם הוא פתית שלג ייחודי הוא שקרן. לכולם יש אייפון או אנדרואיד, כולם צופים בנטפליקס או דיסני ומחזיקים בבית שידה וכותש שום של איקאה. גם עולם הסניקרס סובל ממחסור חמור באינדיבידואליות עד שלפעמים נראה שיש רק שלושה זוגות נעליים בחוץ – ייזי, דאנק או ג'ורדן. אם אתם פאשניסטות רדיקלים יש לכם ניו…
-
אייר ג'ורדן 9: מינימליזם יפני בהשראת מגה-סטאר שמשחק בייסבול
מחוץ ליונייטד סנטר מוצב פסל מברוזה של מייקל ג'ורדן. הפסל הוצב לאחר הפרישה שלו, כדי להנציח את הרוח הספורטיבית, ההשראה וההשפעה האדירה שהייתה לו על העיר שיקגו בכלל ועל קבוצת הבולס בפרט. הנעליים שג'ורדן נועל בפסל הם ה-אייר ג'ורדן 9, בחירה מאוד משונה לאור העובדה שהנעליים האלו יצאו רק אחרי שהוא פרש, ושג'ורדן מעולם לא…
-
עיצוב מושלם או הייפ מוגזם: נייקי דאנק סטייפל פיג'ין
בסופו של דבר מדובר בנעל אפורה עם יונה. לא יגואר. לא טיגריס. יונה. אחת החיות המאוסות ביותר על המין האנושי, יצרנית לשלשת נודניקית עם הליכה מצחיקה ותזמון גרוע. ובכל זאת, הדאנק פיג'ין נחשבת לנעל ששינתה את פני המשחק, לזאת שיצרה את ההייפ כפי שאנחנו מכירים אותו היום, ויצרה עולם חדש של סניקרס. אז כיצד הפכה…
-
איזה חרם ואיזה נעליים: נייקי דאנק צ'אנקי דאנקי – בן אנד ג'ריס
ה-נייקי דאנק SB צ'אנקי דאנקי הצליחה בתוך זמן קצר לחצות מינים, מגזרים, גילאים וגבולות מיינסטרים. פתאום התקשורת המסורתית התחילה להתעניין בסניקרס (שיתוף פעולה חדש של נייקי במיתוג הטעם האהוב צ'אנקי מאנקי – הכריזה הכותרת). אנשים לא קשורים התחילו לשאול "מאיפה אני משיג את הבן אנד ג'ריס?" (התשובה, לך תקנה ת'גלידה, זה הכי קרוב שתגיע אליה)…
-
ריבוק פאמפ ואדידס פאנטום: מדריך הסניקרס המלא לסרט חיילי צעצוע
חולה על סרטים משנות התשעים. הם מרגשים, מצחיקים, מדוייקים ולא מזלזלים באינטלגנציה שלך. בגלל זה כייף לצפות בהם גם היום. יותר מזה, אחרי שבמשך שנים דוחפים לנו את הייקום המטופש של מארוול ו-DC, אני מעריך סרטים מהניינטיז אפילו יותר, לכל סצנה יש סיבה, לכל משפט יש חשיבות. אתה צוחק, כועס, בוכה, מתרגש ואז וחוזר לעולם…
-
הלוחם הכחול של התפוח הגדול: כל הסניקרס של פטריק יואינג
לא נייקי, לא אדידס, לא ריבוק, אפילו לא פומה. לאחת מחברות הסניקרס הגדולות ביותר בתחילת שנות התשעים קראו בכלל יואינג את'לטיקס, והיא הייתה שייכת לסנטר המיתולוגי של הניו יורק ניקס – פטריק יואינג. בתור הזהב של הסניקרס, בתקופה שבה יצאו הדגמים הגדולים ביותר בכל הזמנים, שחקן אחד הצליח להפוך למותג בפני עצמו, ולהתחרות בענקיות הספורט…
-
אייר ג׳ורדן 8: אליפות שלישית ברציפות בגווני אקווה
ה-אייר ג׳ורדן 8 היא הנעל החריגה ביותר בסדרת האייר ג'ורדן. רצועות אלכסוניות עתידניות בגפה העליונה, סוליה שמזכירה רגל של פיל, לוגו ג׳אמפמן צמרירי וכתמי צבע בוהקים בחלק בתחתון. כל הגימקים האלו הפכו אותה לאייר ג׳ורדן הראשונה ששמה יותר דגש על עיצוב מאשר ביצועים ולמרות זאת, זה לא הפריע למייקל ג׳ורדן לקחת איתה אליפות שלישית ברציפות,…
-
נייקי Air Max 90 Bacon: הבדיחה של Dave’s Quality Meat
היהדות טועה. היא טועה כי בייקון הוא מעדן, חתיכת בשר שומנית, קריספית, קראנצ'ית ותוספת מושלמת לארוחת בוקר אמריקאית שמגיעה עם שלוש ביצים מקושקשות ונקניקייה. בייקון הוא גם אחד משיתופי הפעולה האיקונים ביותר של האייר מקס 90 בכל הזמנים, ואחד מאבני הייסוד של פסטיבל הקולבים שמשתולל בשנים האחרונות. לכבוד יום האייר מקס (26.3) נייקי מוציאה לראשונה…