האייר מקס 1 הייתה נעל מהפכנית שהציגה לראשונה כרית אוויר גלויה בסוליה והדהימה את עולם הסניקרס. עכשיו נשאלת השאלה איך ממשיכים מפה, איך מצליחים לייצר את הדבר הגדול הבא? כל מי שהיה בארצות הברית וראה את הבתים, המכוניות והמנות במסעדות, מבין מהר מאוד את העיקרון – כמה שיותר גדול יותר טוב. לאורך סדרת האייר מקס נייקי ניסתה כל הזמן להגדיל את כרית האוויר ולהפוך את הנעל ליותר קלה, מאחר והמשמעות של יותר אוויר בסוליה היא פחות קצף שהוא כבד יותר, זה בדיוק הפיתרון שנמצא עבור ה-נייקי אייר מקס 90.

נייקי אייר מקס 90: בועת אוויר ענקית בתוך מכונית פאר איטלקית

לפני האייר מקס 90 נייקי הוציאה בשנת 1988 את ה-אייר מקס 2, נעל שהייתה אמורה להיות הדגם המשופר של האייר המקס 1. בשביל להחליף את האייר מקס הראשונה היה צריך להגיע שינוי גדול, מהפכני, גם טכנולוגית וגם עיצובית. בפועל האייר מקס 2, שנקראה גם אייר מקס לייט (Light), לא הציגה חידושים מספיק גדולים. היא אומנם הייתה קלה יותר ועם עיצוב קצת שונה, אבל אלו כל ההבדלים פחות או יותר, והיום נייקי לא רואה בה התפתחות באבולוציה של סדרת האייר מקס.

מכונית ספורט איטלקית

הפעם את ההשראה לעיצוב טינקר הטפילד לקח מקווי המתאר האווירודינמים של מכוניות יוקרה איטלקיות כמו פרארי ולמבורגיני. כמובן שבניגוד להתנגדות בתוך החברה שהייתה עם ה-אייר מקס 1, הפעם הטפילד וצוות הפיתוח קיבלו חופש פעולה להגדיל את כרית האויר כמה שניתן, בתנאי שהיציבות של הנעל לא תיפגע. הצוות אכן הצליח להגדיל את כרית האוויר, והנעל החדשה הציגה את בועת האוויר הגדולה ביותר של נייקי עד לאותה תקופה.

לוחית זיהוי אחורית לנייקי אייר מקס 90

הטפילד הוסיף אריחים תרמופלסטיים שהופיעו לראשונה באייר מקס לייט, ובעצם מעניקים אפשרויות שריכה שונות. כמו כן הוא הוסיף מסגרת לחלונית האוויר, כדי לתת לנעל חתימה יותר אגרסיבית ולהפריד את בועת האוויר השקופה מהסוליה. הגפה העליונה הייתה עשויה מבד דורומש (סוג של חומר נמתח כמו ספנדקס), סוויד ועור סינטטי. הסוליה הוחלפה לגומי מוקשה ושולבה בה מסילה שקועה, כדי להגביר את האחיזה בקרקע.

עוד שני שינויים מרכזיים היו הוספת ריפוד בלשון כדי להוסיף נוחות, והוספת אריח תרמופלסטי ענק בחלק האחורי של הנעל שהציג את הלוגו Nike Air. עם השנים האריח הפך להיות סוג של סימן זיהוי, כמו חתימה אישית שמאפשרת לזהות את הנעל ממרחקים. עד היום כל פעם שרואים דגם של נייקי עם אריח גדול מאחורה, זה ברור שמדובר ברפרנס לאייר מקס 90. לבסוף טינקר בחר דווקא להצניע את הסווש המפורסם, כדי לייצר אמירה נועזת יותר של הצבעים.

רק אל תשאר אדיש

בעקבות הביקור במרכז מרכז ז'ורז' פומפידו והצלחה של האייר מקס 1, הטפילד המשיך להאמין במוטו "תאהב או תשנא, רק אל תשאר אדיש". הוא רצה שהנעל תמשוך תשומת לב ולכן בחר לקשט אותה בסוג של כתום זרחני. השם הרשמי של הצבע היה Hyvent Orange ולימים נייקי תעדכן אותו ל-InfraRed. הצבע היה כל כך צעקני ובולט ביחס לנעלי ריצה אחרות, שכל המבטים במסלול הופנו קודם כל לנעל החדשה. עד היום נייקי מקפידה להוציא שלל דגמי רטרו של האייר מקס 90, בכל מני גירסאות שונות ומשונות, בשיתוף פעולה עם בוטיקים ובתי אופנה גדולים, אבל הנעל הכי מבוקשת תמיד תישאר האינפרה רד.

מאחר והנעל יצאה אחרי האייר מקס 1 והאייר מקס 2 (Light), השם שניתן לה הוא אייר מקס 3. מאוחר יותר היא תקבל את השם הסופי שמבוסס על השנה שבה היא הושקה – אייר מקס 90.

האייר מקס 90 נוצרה קודם כל מתוך מחשבה על רצים. כדי לתת להם יותר תמיכה, יותר רכות ויותר קלילות. עולם הריצה אכן אימץ את הנעל באהבה, אולם משם היא פרצה למחוזות חדשים. עם הזמן אמצו אותה אותה גם רוכבי סקיי8בורד, שחקני כדורסל ובעיקר אמנים מסצינת ההיפ-הופ ואופנת הרחוב. בכל מקום היא כיכבה בזכות המראה האווירודינמי והצבעים הבוהקים שהעניקו אשליה של הליכה עם רובוטריק על הרגל. עד היום זו אחת הנעליים המצליחות והאהובות ביותר של נייקי, והיא מקפידה להוציא אותה במהדורות מיוחדות, לשלב בה טכנלוגיות חדשות, כאשר יש לה גם גרסאות נמוכות וגבוהות.

החדשנות של הנייקי אייר מקס 90

האייר מקס 90 הפכה עם השנים לאחת מהנעליים האייקונית ביותר של נייקי. העיצוב, הטכנולוגיה והחדשנות הראו שהחברה יודעת לשלב ספורט עם סטייל, שהיא יודעת לפנות לנשים ולגברים כאחד ולייצר נעל שהרצים יעריכו והרחוב יעריץ.

אם האייר מקס הראשונה העלתה את נייקי על מסלול החדשנות, האייר מקס 90 הטיסה אותה למאדים. אחרי שרואים אותה, זה כמעט נראה ששני הדגמים הקודמים היו סקיצות מוקדמות, כאילו הן נוצרו רק כדי להגיע לתוצר הסופי, לשלמות שממנה אין לאן להתקדם.