ברוכים הבאים לשוק שחור, צבעונית כמו פלטה של טמבור, תזזיתית כמו ארנב על אסיד, עמוסה ומרווחת, מבולגנת בסדר מופתי. כל הקירות צורחים קומיקס וביטים מהאייטיז מכים בך בלי הפסקה. הספקטרום המרהיב הזה ממגנט אותך פנימה, כרטיס כניסה חינם לעולם שכולו לוני-טונס, ספייס ג'אם וקומיק-קון, סניקרס עם קונספט, ספלאש של תרבות הפופ. על כל הקקופוניה הזו מנצח בן אביעד שהפך את שוק שחור לשיקוף מדויק של האישיות שלו, וביקור בה הוא הצצה דרך פריזמה קליידוסקופית למוח היצירתי שלו.

אז איפה קונים פה סניקרס: שוק שחור

למה אני הולך עם שני זוגות נעליים שונות?

למה?

כי אני רוצה להיות היחיד, אף אחד ברחוב לא יראה ככה. אתה יודע למה קוראים לקורטז קורטז?

יודע עזוב…

אז תגיד לי למה…למה קוראים לקורטז קורטז?

עזוב אני יודע…אני הבן אדם הלא נכון לבחינה הזו

אז תגיד למה!

כי לקראת אולימפיאדת מקסיקו נייקי הוציאו נעל בשם אצטק ואז היא קיבלה מכתב אזהרה מאדידס שיש כבר נעל בשם אצטקה ואסור להשתמש בשם הזה, אז ביל באוורמן שאל את פיל נייט "איך קוראים להוא שכיסח את האינדיאנים קורטז? אז נקרא לה קורטז…"

יפה, זה טוב הדברים האלה, אני יודע אותם. אתה יודע מי נמצא על השטר של המאה דולר? כל מי שמדבר איתך יותר מדי, אני ואני ואני…אני חושף אותו, אומרים לי וושינגטון, זה פרנקלין! למה קראתי לחנות שוק שחור? פסיכולוגית! שבן אדם יגרד את הראש… אני יודע להגיד שוק שחור ב-20 שפות, יש לי פה מלא תיירים…

הרבה מהם בטח באים מהשוק, בכלל זה קונספט מאוד מעניין לפתוח חנות סניקרס דווקא בשוק הכרמל, איך עלית על הרעיון הזה?

אני מכיר טוב את השוק, הייתה לי פה באסטה לפני עשרים שנה, לפני שהתחיל האוכל, היה לי אספרסו-בר, אני בכלל טבח, אתה רואה מה אני עושה אתה משתגע, הייתי בעונה 5 של מאסטר שף. היו פה שתי עיראקים שהיו מוכרים נעליים, הם היו ענקים, ליד ניצת הדובדבן למטה, התחלנו להתחבר, "מאיפה אתה קונה את זה…" בתקופה מאוחרת יותר הייתי גם יבואן שמכר להם נעליים, בשלב מסויים הם הפסיקו להבין את השוק, היית יכול למצוא נייקי שוקס NZ ליד שקפקפים, לא היה להם דם כבר ואז חשבתי… אין פה חנות נעליים אחת, בתקווה יש שלוש! דוד שלי אמר לי תפסיק לשגע אותי, תפתח חנות, אז פתחתי אותה לפני ארבע שנים. הרבה לקוחות באים באים מהשוק אבל לא רק, אם בא לך להרגיש יפה ואתה רואה דברים יפים אתה נכנס.

הפתעת אותי עם מאסטר שף… הנייקי שוקס היית נעלי ריצה במקור, איך הגעת למכור לייפסטייל?

אני מגיל 20 בשוק הנעליים, מכיר היכל הספורט בכפר סבא? שם התחלתי, הייתי מנהל תפעול של ברוקס, בריצה אנשים מודדים, הנעל צריכה להתאים, זה לוחץ לי, זה קטן לי. פה אין לוחץ, פה לוקחים גם קטן. לימים הבנתי שבלייפסטייל אתה בא ונדלק, אין דחיית סיפוקים, עכשיו! הבל החן ושקר היופי. אני בית חולים לנעליים, מי שחולה נעליים, זה המקום! אתה לא יודע מה תמצא בכל רגע נתון. עכשיו אני פותח חנות חדשה לגברים ולנשים ממול, שתי קומות, יהיה מטורף, החנות הזאת תהפוך לנעלי ילדים, בת הזוג שלי ויטל תנהל אותה.

נשמע מדהים. לא ראיתי בארץ חנות סניקרס כל כך רב-גונית מבחינת המוצרים, אני רואה שאתה מחזיק גם פילה…

אי אפשר לעשות וואן בראנד שופ, אני עובד עם נייקי, אדידס, ריבוק ופילה. הג'ינס השתנה, לפני שש עשרה שנה חזרתי מאוסטרליה והתחיל הסקיני, עכשיו רזיתי 27 קילו, חתכתי גלוטן, הייתי בקולקציה של דיזל, אני שואל את הסוכן איזה סקיני יש? הוא אומר לי "בן, אין יותר סקיני", שזה מתרחב בג'ינס הן צריכות נעל רחבה. הפילה בומבסטיות.

ריספקט על הדיאטה, רוב האנשים חושבים שזה כושר ולא מבינים שזה הרוב תזונה, אני רואה שבכל זאת הקיר הכי גדול שלך פה זה נייקי…

נייקי שומרת על המוצר שלה, אף אחד לא יודע לשמור על המוצר כמוה. אם יכנס לי פה ילד עם ייזי, הכי טוב שאני יכול להציע לו זה NMD ואז הילד אומר יש לי נעל ב-1000 שקל, מה אני צריך נעל ב-600… בשנייה אחת כל הסחורה שלך לא שווה כלום. בנייקי אם אין אייר מקס, יש אייר פורס, אין אם אייר פורס יש ג'ורדן…אני רוצה להביא גם לברון וקיירי, תמיד רציתי להחזיק פה קובי.

מה הקטע של כל הבובות, לא מבין איך זה קשור לנעליים…

זה קשור דרך הסרטים, אדידס קפטן מארוול, אדידס מלחמת הכוכבים, ג'ורדן ספייס ג'אם, תסבירי לו ביז'ו…

ביז'ו?

ויטל: (צוחקת) ביז׳ו זה תכשיט בצרפתית. יש פה לקוחות קבועים שהם אספנים ויש לזה קשר ישיר כי קומיקס זה גם בובות, זה מקשר אותו למה שהוא אוהב. אני שרוטה, אני קוראת קומיקס באמצע הלילה, יש לי בובה של תאנוס (נבל ביקום מארוול) היום נשים הן גם גיימריות.

בן: רואה את התיקים, פיקצ'ו, דדפול, וולוורין, זה עושה לאנשים טוב בעיניים כי הם מכירים את זה, רואה את התמונות… רוקי, ברוס-לי, בפינה הזו הרבי ג'וני דפ בפינה השנייה הרבי מייקל ג'ורדן.

הדור החדש מכיר את ג׳וני דפ?

גם אם אתה בן שש הם מכירים, קח את הדובי הזה למשל, זה תיק גב.

למי זה מיועד?

למי שרוצה ללכת עם דובי על הגב ולא צריך תיק באמת. זה פוזה… ספרייגאונד זה חברה מוכרת, יש להם שיתופי פעולה פגז עם לוני טונס, מארוול, סטאר-וורס, פורטנייט.

הבנתי, אז אם אתה משחק בפורטנייט זה מגניב אותך.

בטח! והקולאב הוא אותנטי. יש גם כובעים של ניו-ארה, איירון מן, באטמן, סופר-מן, קפטן אמריקה, זה הכל קשור… אני גדלתי על פראש פרינס, כשהוא הפך את המעיל נהפכו לי החיים, הכל אני הולך הפוך, נעליים, מעילים, בגלל הסטייל שלו… יש לי מעיל של ספרייגאונד, אני הופך אותו בשביל הציורים שבפנים. מה? רגע אני באמצע ראיון… כבר מגיע, סורי צריכים אותי בחנות השנייה לשיפוצים…

תרגיש חופשי לצאת, אני צריך לסגור פה כמה עניינים עם ויטל, תגידי מה נשים רוצות?

אנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות! זה מתחיל באני רוצה לבן-לבן ואז בעצם… כולן הולכות עם לבן אז תביאי לי משהו אחר בעצם… מה את נועלת?

מה איכפת לה מה את נועלת?

כי אם אני עובדת פה ואני תאורטית יכולה לקנות את כל הנעליים, אז מה אני בוחרת לשים, אני עומדת כל היום על הרגליים אז הנעליים שלי בהכרח טובות ונוחות, זו דווקא חשיבה נכונה…

והן באמת קונות את מה שאת נועלת?

חלק יוצאות עם לבן, חלק עם שחור וחלק עם צבע, אין דפוס ואין תמיד פרקטיות. יש כאלה שאומרות זה לבן זה יתלכלך ויש כאלה שאומרות מה אכפת לי שיהיו כתמים, זה עושה את זה שלי. נשים מחפשות נעליים קלות ונוחות, אבל מי שמגיעה לפה מחפשת גם לצאת מהקופסא, מחפשת שתשרוט אותה טיפה, יחד עם זאת צריך לתת מענה לכולן.

בשנים האחרונות יש שיפטינג של סניקרס מנעלי יום-יום לשימושים אחרים, עבודה, אירועים… אתה מרגישה את זה בחנות?

היום זה הכי לגיטמי לנעול בחתונה שמלת ערב עם סניקרס. לחתונה של אחי אחרי החופה עברתי לסניקרס, לא עניין אותי, רקדתי עם נעליים שנוחות לי. אני לא צריכה לפחד שתיכנס לי זכוכית לרגל, לא צריכה להתבאס שהרסתי את השמלה כי היא ארוכה ולא צריכה להתבאס בסוף הערב שהרגתי לעצמי את הרגליים כי אני עם עקבים, זה היה פרקטי ויפה. אני כבר לא עולה על עקבים, באירוע האחרון הגעתי עם שמלת ערב שחורה ונעליים בצבע ירוק זוהר, אנשים מסתכלים עלי מוזר ואני אומרת להם…לי נוח. כלות יעשו את הריקוד הראשון עם עקבים אבל אחרי זה יעברו לסניקרס. פעם הן היו לוקחות נעלי בובה, אבל הן לא נוחות, לוחצות באצבעות ונועלים אותן רק פעם אחת, אז הן אומרות מה עשיתי… עברתי מנעל לא נוחה ללא נוחה? היום הן מחליפות לאייר פורס לבנות או אייר מקס דיה שהן מושלמות.

באמת נעליים מדהימות, כשהן יצאו אמרתי לעצמי שזו קלאסיקה ואני לא מבין למה לא יותר נשים הלכו איתן, אפילו אני הייתי בכיף נועל אותן.

מלא גברים רוצים אותה, אני חושבת שלא עשו לה מספיק שיווק, גם בדיוק יצא הריאקט לגברים ונשים אז אולי זה קשור. היא מושלמת בעייני ומבחינתי היה אפשר לעצור פה. אין לי בעיה שגברים ינעלו אותה, אני רק לא מבינה זוגות שהולכים ביחד עם נעליים תואמות, לא תראה אותי ואת בן ככה, זה המפטי דמפטי.

אז בואי נפתח פה עוד סוגייה, למה נשים רוצות נעליים קטנות, למה חשוב להן שזה יראה קטן על הרגל?

כי לנשים יש תפיסה שמידת נעליים דומה למידה בג'ינס, זה לא! אם הג'ינס שלך הוא מידה 28 את רזה, בנעליים זה לא עובד ככה, את יכולה להיות רזה וגבוהה ובנעליים מידה 42. אבל זה רק בישראל, את העולם זה לא מעניין, מידה ממוצעת לנשים בעולם היא 41-42, בישראל אנחנו קטנים. בפילה למשל יש נעליים שצריך לקחת מידה גדולה יותר, אז כשאני אומרת למשהי שהיא בדרך כלל 36 אני אביא לך 37 היא אומרת "לא זה ענק!" כאילו אמרתי לה 42 בג'ינס. היא מודדת ואומרת לי ״את בטוחה שזו המידה, את בטוחה שזה לא טעות, תראי אם אין לך עוד זוג כזה…״

לא הבנתי, למה היא רוצה למדוד זוג אחר?

כי היא חושבת שנתתי לה מידה קטנה יותר, היא לא תחשוב שהדגם קטן למרות שלפני שנייה אמרתי לה בדיוק את זה, היא חושבת שהיא השמינה בכפות הרגליים. גם לפעמים מלמעלה למי שמסתכל זה נראה ענק, נעליים צרות כמו הקורטז נראות ארוכות, יש את הבעיה הזו לנשים, גם לי יש אותה (בן בינתיים חזר…)

סליחה בן, עברנו פה לענייני נשים

בן: כן, טראש טוק…

ויטל: אתמול מישהי מדדה ריבוק, אמרה שהיא צריכה מידה 36, נתתי לה מידה 36, הנעל לא שרוכה והאגודל שלה כמעט קרעה את הנעל, היא אומרת "זה גדול לי, אני צריכה יותר קטן", אמרתי לה איפה גדול, האצבע שלך בסוף, אין לך לאן, גדול זה לא יכול להיות, מצטערת זה הכי קטן.

בן: כמו שהן מנסות בכוח לשם ג'ינס כשהן שוכבות על המיטה ומשתנקות.

זה גם לא בריא, ציפורן חודרנית לא עלינו…את ואני יודעים שלא רק שיש הבדלי בין חברות, יש הבדלי מידות בין דגמים שונים בתוך החברה, בגלל זה בביקורות תמיד ממליצים על איזה מידה לקחת, אבל לצערי לא כולם מבינים את זה… את יודעת אני מחפש נשים לכתבות סניקרהדס בארץ ולא ממש מוצא, למה?

נשים אוהבות את אותן נעליים אבל אין במידות שלהן. לי זה מאוד עצוב, אין ג'ורדן במידה שלי, יש דגמים שאני מתחננת שיהיו, הייתי הולכת בכיף עם האייר באראג' ואין, יש הרבה מאוד נשים במידות קטנות. גם לגברים יש קטע עם אספנות שלנשים אין. אשה תחשוב אני אשתמש בזה, אני לא אשתמש בזה, זה שווה את הסכום או לא, גברים לא רואים את זה ככה, אצלם זה יותר פשוט, "תביא לי את הג'ורדן האלו" וזהו. סניקרס לגברים דומה יותר לאיפור אצל נשים, יש להן מיליון צלליות שהן מעולם לא נגעו בהן, זה סוג של אספנות, גם בשמים זה אספנות, היא תקנה שניים, אחד להשתמש והשני למקרה שהראשון ייגמר בסופר-פארם. אבל לא כולן, יש נשים שהן מאוד פרקטיות.

אולי זה קשור לעובדה שלנשים יש הרבה סוגים של נעליים

ויטל: כמובן, אשה צריכה נעלי עקב, נעל ליום-יום ונעלי ספורט, אז אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות אספנית בכולם… אם חושבים קדימה זה די מבטל את הרעיון, גבר צריך נעל לעבודה, שהיא גם הנעל ליום-יום לפעמים גם לספורט, אז זה אפשרי.

בן אני חוזר אליך…יש לך פה חנות מדהימה ולקחת על עצמך פרויקט מאתגר, אני יודע שלא פשוט לנהל עסק כזה בארץ.

היום מחפשים דברים שאין, בלינג בלינג אחי, פייסבוק ואינסטגרם זה הפיתיונות, זו הסירה שלי, אתה חייב להיות בחנות, רק אתה מאמין בדברים שלך, רק אתה יכול למכור אותם. השוק בארץ מטורף, זה קצת ארגון צללים פה, בוננזה, צריך כל הזמן לנצח, אנחנו מקבלים חץ וקשת והם מקבלים גאטלינג גאן, אני שוק שחור, אל תשאל שאלות לא תשמע שקרים.

שוק שחור
‎רמב"ם 4 תל אביב 
09:00-18:00
052-4846664