השבוע הוציאה הנהלת ה-NBA עדכון לקוד הלבוש. בהוראות החדשות היא מאפשרת לשחקנים לעלות למגרש עם סניקרס בכל צבע שיבחרו. אי אפשר שלא לשים לב שהנעליים הם רק קצה הקרחון במה שנראה כמו התרסקות סופית של קוד הלבוש ב-NBA. כבר התרגלנו לראות בשנים האחרונות שחקנים מגיעים למשחקים כמו לייצנים – עם תלבושות מפונפנות, נוצצות, מקושקשות, פייטים, חצאיות סקוטיות וכובעים עם נוצות אינדיאניות. אז מה בדיוק השתנה מאז אותו החוק נגד אלן אייברסון?

אלן אייברסון נגד ה-NBA: הסיבה שבגללה קוד הלבוש התרסק

הפאשניסטה החדש

האפשרות של שחקני כדורסל להחצין את כישורי הפאשניסטה שלהם היא יחסית חדשה. עד לאחרונה קוד הלבוש ב-NBA היה קשוח מאוד – הלבוש במסיבות עיתונאים, נסיעות באוטובוס, ישיבה ביציע ובאירועים רשמיים של הליגה הוכרז כ-ביזנס פורמאל (Business Formal), ואכן היינו רגילים לראות שחקנים פצועים או מורחקים יושבים על הספסל מחויטים ומעונבים.

חולצו מלינץ'

בשנת 2004 התרחש אירוע שהשפיע מאוד על קוד הלבוש בליגה בשם Malice at the Palace. בשיאו התפתחה תגרה המונית בין שחקני דטרויט פיסטונס לשחקני אינדיאנה פייסרס. שחקני אינדיאנה – רון ארטסט, סטיבן ג’קסון ו-ג’רמיין אוניל עלו ליציע ופוצצו את אוהדי הפיסטונס במכות רצח. שאר הקהל באיצטדיון השתולל מזעם, והמאבטחים היו צריכים להגן על שחקני אינדיאנה מלינץ’. לבסוף הם חולצו בקושי מהמגרש. המשחק בוטל והליגה חטפה מכה תדמיתית איומה.

נבחרת הבלהות

אם האירוע האלים בדטרויט לא הספיק לכדי לערער את הקומישינר דיוויד סטרן, באותה שנה התקיימה אולימפיאדת אתונה. בזמן השהייה במלון, כל נבחרות הכדורסל שהשתתפו באליפות ירדו לארוחה משותפת בחדר האוכל. הנבחרות הגיעו לארוחה עם חליפת ספורט אחידה, האמריקאים לעומת זאת, נראו כאילו הגיעו היישר מקומפטאון.

טרנינגים זרוקים, מכנסי באגי, קעקועים, עגילי יהלומים, טבעות ושרשרות זהב. המאמן לארי בראון לא ידע איפה לקבור את עצמו, הוא מייד העיף כמה מהגנגסטרים שלו בחזרה לחדר כדי להתלבש שוב. בין אם התלבושות קשורות או לא, ארצות הברית הגיעה באותה אליפות למקום השלישי בלבד. מאז אותו מקרה, זו הייתה הפעם האחרונה שנבחרת USA שלחה את הנבחרת הבוגרת שלה, והיא לא טיילה בקלילות אל הזהב.

עקרו להם את הלב

כדי להיחלץ מהמשבר, חלק מהתוכנית של סטרן הייתה לאמץ קוד לבוש קשוח במיוחד. המטרה הייתה קודם כל להציג את השחקנים באור אחר. הקוד החדש שפורסם בשנת 2005 אסר על שחקנים להיראות באירועים רשמיים עם מכנסיים קצרים, גופיות, טישירטים, כובעים, שרשראות, עגילים, טבעות, משקפי שמש, אוזניות וסניקרס. כאשר השחקנים שמעו את רוע הגזירה, הם הרגישו כאילו עקרו להם הלב. הם גם הבינו שיש שם עוד משהו שמסתתר מתחת לפני השטח.

התגובה הראשונה הגיעה מ-ג'ייסון ריצ'רדסון שהיה אז הכוכב הגדול של הגולדן סטייט ווריורס:

אני לא מבין איך שרשראות גורמות לך להיראות פחות מכובד, אתה יכול ללבוש חליפות ועדיין להיות נוכל. תראו את מרת'ה סטיוארט (אשת עסקים שישבה בכלא על עבירות ניירות ערך). רק בגלל שאתה מתלבש בדרך מסוימת, לא אומר שתלך בדרך הזו. בחור יכול לבוא עם מכנסי באגי ולהיות בעל תואר דוקטור, בעוד בחור אחר ילבש חליפה והוא ישב שלוש פעמים בכלא. הבגדים הם אמצעי ביטוי, לחלק מהשרשראות יש משמעות סמלית ואפילו דתית, זה פשוט גזעני.

ג'ייסון ריצ'רדסון

קוד מטופש

ריצ'רדסון היה רק הספתח, סטן ואן גנדי שהיה באותה תקופה המאמן של קבוצת מיאמי היט טען "זה מטופש, הקוד יותר קשוח משל כמה מבנייני המשרדים המכובדים ביותר באמריקה". סטיבן ג'קסון, אחד המעורבים בקטטה המפורסמת האשים את הליגה שהיא "פוחדת שהשחקנים יהיו מזוהים יותר מדי עם ההיפ-הופ. זו בהחלט הצהרה גזענית".

אפילו אישיות שקטה בדרך כלל כמו טים דאנקן סיפקה תגובה חריפה: "זה ערימה של שטויות, אני מבין מה הם מנסים לעשות, אבל למה לקחת את זה לרמה הזו? זה פשוט מפגר. אני לא אוהב את הכיוון שהם לקחו את זה אליו"

מוכשר כמו שד

עם כל הכבוד לשאר השחקנים בליגה, זו הייתה הכרזת מלחמה על דמות אחת. אין שחקן בהיסטוריה שהשפיע על התרבות של המשחק יותר מ-אלן אייברסון. עוד לפני שהוא הגיע לליגה, הבחור הצעיר ממכללת ג'ורג'טאון נחשב לדמות בעייתית והספיק לשבת בכלא על מעורבות בפרשת יריות בבאולינג מקומי (בסוף הוכח שלא היה לו שום קשר למקרה).

אייברסון היה מוכשר כמו שד ויכל לבחור גם בקריירת פוטבול מבטיחה, אולם לבסוף בחר בכדורסל. הוא היה שחקן עם יכולות אינדיבידואליות מפחידות ומוביל המגמה שבה הפוינט-גארד הוא גם הסקורר המוביל של הקבוצה. הוא בעצם סלל את הדרך עבור פויינט גארדים כוכבים כמו קיירי ארווינג וכמובן סטפן קרי.

הטופאק של מגרשי הכדרסל

קראו לו "טופאק של מגרשי הכדורסל". הוא היה השחקן האהוב והשנוא ביותר ב-NBA, והיה מזוהה יותר מכולם עם ייבוא תרבות ההיפ-הופ למגרשים. כובעים ענקיים, שרשאות זהב, עגילי יהלום, שעון כבד וטבעות מנצנצות. הוא לא המציא שום דבר, היו את כל הדברים האלו בליגה לפניו, אבל אחרי שאלן אייברסון התלבש ככה, כולם רצו לחקות אותו. 

אייברסון הבין מהר מאוד שהחוק מכוון אליו, הוא ידע בזמן אמת שהוא כוח משפיע ומודל לחיקוי:

"החוק מכוון לאנשים כמוני, אנשים שמביאים את תרבות ההיפ-הופ. הליגה מרדדת את ההיפ-הופ לשחור ואת השחור לפשע וסכנה בעוד מקצועיות היא לבנה, מכובדת וטובה. ההופעה אולי משנה את החיצוניות, אבל היא לא משנה את מי שאתה".

אסירים עם בגדים של גנגסטרים

את ההרגשה של השחקנים ניסח בצורה הטובה ביותר הסוציולוג דר'. גלן היוז (Glyn Hughes) מאוניברסיטת קליפורניה, "הטקטיקה והניהול של ה-NBA היא להפוך גברים שחורים לבטוחים עבור צרכנים לבנים למטרות רווח". הוא טען שהדרך של סטרן לעשות את זה היא "לעבור לחליפות שמזוהות עם תרבות לבנה".

התגובה של השחקנים והפרשנים עוררה מהומה גדולה בתקשורת, אבל הקומישינר לעומת זאת לא התרגש מהביקורת: "אם יש להם בעיה עם החוק החדש, הם יצטרכו לברר האם הם מעוניינים להעביר את המשך החיים הבוגרים שלהם כשחקני NBA. אנחנו צריכים שהשחקנים שלנו יראו יותר מקצוענים, ויפגינו יותר כבוד למשחק ולקהל".

אוהב תכשיטים אבל אוהב יותר את העבודה

התגובה של סטרן קיבלה חיזוק מכמה כוכבים גדולים בליגה. פול פירס שהיה אחד השחקנים הכי מזוהים עם תרבות השרשרות אמר: "הם לא רוצים שהשרשרת שלך תנצנץ, אבל זה כל העיקרון בשרשרת. אני אוהב לענוד את התכשיטים שלי, אבל אני אוהב יותר את העבודה שלי, אני מעדיף לשחק כדורסל מאשר לחטוף קנסות".

גרנט היל תמך מייד בקוד הלבוש החדש ו-לברון ג'יימס טען ש-"מדובר בעבודה, וצריך להתלבש כאילו הולכים לעבודה". פיל גקסון גם הצטרך למחנה סטרן וטען ״שכבר חמש שנים השחקנים מתלבשים כמו אסירים עם בגדים של גנגסטרים, והגיע הזמן לשם לזה סוף". בכלל, התומכים של סטרן טענו שהמעבר לחליפות הוא בסך הכל מהלך עסקי גרידא ונכון מבחינה שיווקית.

הסנאטור לברון ג'יימס

אחת הטענות נגד קוד הלבוש החדש היא ששחקנים לא יכולים לעשות את העבודה שלהם אם הם לא מרגישים כמו עצמם. יש כאלה אפילו שצוחקים שה-NBA הוא ראשי תיבות של שום דבר מלבד שחקנים (Nothing But Actors). במאי טוב יודע לתת לשחקנים שלו להרגיש בנוח, ואם שופטים את סטרן במשקפיים האלו – אז הוא לא עשה את העבודה שלו כמו צריך.

מצד שני קל לצדד בעמדה של סטרן, אני זוכר שתמיד הרשים אותי שרק ב-NBA שחקנים פצועים או מורחקים יושבים ביציע עם מחוייטים ומעונבים. בדיוק כמו סטרן, ראיתי בזה כבוד למקצוע. בחודש יולי האחרון לברון ג'יימס התראיין לרשת ESPN עם חולצה לבנה מכופתרת מתחת לחליפה אפורה כאשר הוא הרכיב משקפי ראייה. שידרו קטע מהראיון בלונדון וקירשנבאום והתגובה הראשונה של ירון לונדון הייתה שבמקום לראות שחקן כדורסל, הוא לפתע רואה סנאטור או נשיא אמריקאי מדבר.

קפוצ׳ון לעבודה

הבגדים עושים את הבן אדם, את זה תמיד ידענו, אבל אנחנו רואים שלאט לאט התפיסה הזו משתנה. לא רק עם קוד הלבוש ב-NBA, גם בעולם המגמה עוברת ל-דראס דאון (Dress Down). מבחינת מארק צוקרברג להיראות רציני זה ללבוש קפוצ'ון, כי זה מראה שאתה לא מבזבז זמן על שטויות כמו לבחור בגדים. סטיב ג'ובס הגיע לפרזנטציות החשובות ביותר של אפל עם ניו-באלאנס אפורות וחולצת גולף שחורה.

האנשים האלו הוכיחו שהלבוש לא מגדיר אותך, הוא בסך הכל תפיסה חברתית שאפשר לשנות. תעשיית ההיי-טק הגדירה מחדש את הלבוש לעבודה, לפתע אולטרה קז'ואל הפך ללגיטימי. הטרנד ששולט היום נקרא את'ליז'ור (Athleisure), אנשים לובשים לעבודה ולרחוב בגדים שפעם לא היו מעיזים לצאת איתם ממכוני הכושר.

הפסיד במערכה אבל ניצח בקרב

אדם סילבר הוא קומישינר אדפטיבי ופרוגרסיבי. הוא הבין לאן נושבת הרוח והוא הולך איתה במקום להתנגד לה. הוא ראה שכאשר מאפשרים לשחקנים לספק הצהרות אופנתיות הרשת משתוללת. כשיש חגיגה באינסטגרם ובטוויטר זה טוב לליגה. ראסל ווסטברוק אולי לא יקח אליפות, אבל הוא בהחלט יכול להיות פאשניסטה. יש לו חוזה עם מותג ג'ורדן, אבל הנעל היחידה שיצאה תחת השם "ווסטברוק" היא נעל אופנה.

מבלי שנשים לב, קוד הלבוש הקשוח שהתחיל כביזנס פורמאל, עשה הוחלף לביזנס קאז'ואל, והיום כבר אפשר לזרוק את המילה ביזנס לפח. שחקנים מתלבשים לאינסטגרם ולערוץ E, מעריצים רצים לחקות את הבגדים של האלילים שלהם והליגה פופולארית יותר מתמיד.

קוד הלבוש של סטרן גרם לאייברסון לשנות בסופו של דבר את סגנון הלבוש שלו. לימים הוא יסביר שחברה שלו תמיד רצתה שהוא יתלבש אחרת, ושהוא ידע שבתור אדם מבוגר הוא יאלץ לשנות את סגנון הלבוש, אז למה לא להתחיל כבר עכשיו. ריבוק אפילו הוציאו מהדורה מיוחדת לדגם Question כדי לסמל את המאורע. אבל שלוש-עשרה שנה אחרי, דבר אחד בטוח, החוק נגד אלן אייברסון נכשל, הוא ניצח במלחמה.