דורסנית או לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?

קל לראות בחברת נייקי את המרשעת הגדולה שתובעת את כל המתחרים, הרי במשך שנים היא מנהלת מלחמה תביעות עם היריבה השנואה – אדידס, אבל לאחרונה נוספו לרשימת האויבים חברות ענק נוספות כמו סטוק אקס, לולולמון, ובייפ. בעוד התביעה נגד גופים גדולים עוד מתקבלת על הדעת, לחברה יש היסטוריית תביעות קטנונית מול חברות זניחות ואנשים פרטיים עם אפס השפעה על ההכנסה שלה כמו MISCHF, ג'ון גייגר, וורן לוטוס וארי פורמן. אז למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?

דורסנית אבל לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?

דורסנית אבל לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?

דיי אירוני שחברה שנוסדה על בסיס גניבה של דגמי אוניצוקה-טייגר, תובעת את כולם על העתקה. יחד עם זאת, למרות שקל להציג את נייקי כתאגיד צבוע, קנאי ורודף בצע, שמחסל את כל מי שמנסה לעשות משהו יצירתי, המציאות מראה שהחברה תובעת רק אם היא מזהה פגיעה עתידית ברווחים שלה. כלומר לנייקי לא באמת אכפת אם אתה מעתיק אותה, אכפת לה רק שלא תרוויח מזה כסף.

אחת התביעות הזכורות ביותר של החברה הייתה בשנת 2006 נגד האמן ארי פורמן ונעלי ה-Ari Menthol 10s. העיצוב של הנעליים הושפע מה-אייר פורס 1, והקונספט סביבן יצא נגד נייקי וחברות הטבק שפועלות באופן דומה כדי ליצור ביקוש למוצר. למרות שהיו רק 252 יחידות, הנעליים יצרו רעש גדול בתרבות הסניקרס והתחושה שנוצרה הייתה שפורמן לא רק פוגע בשם הטוב של החברה, אלא הולך להרוויח מיליונים על הנעל החדשה. נייקי וחברת הטבק תבעו אותו, והוא נאלץ להפסיק למכור ולהשמיד את כל הנעליים שהיו ברשותו.

בעוד פורמן יצר נעל רק בהשראה האייר פורס 1, המעצב וורן לוטוס ממש העתיק אחד לאחד דגמים ספציפיים של ה-נייקי דאנק והוציא אותם מחדש תחת השם שלו. יכול להיות שהמהלך היה עובר בשתיקה אם לא הייתה לו כוונה להוציא אותם בכמויות גדולות. הוא עבד עם מפעל בשם לה-לה-לנד בלוס אנג'לס, וכאשר נייקי ראתה שההזמנה היא למאות אלפי יחידות, היא מייד תבעה, כלומר התביעה הייתה סביב עניין כמותי ופחות עיצובי.

דורסנית אבל לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?

בעוד במקרים האלו נייקי תבעה די מהר, לקח לה למעלה מעשרים שנה לתבוע את חברת הסטריט-וור בייפ. ניגו התחיל לייצר גרסאות של ה-בייפסטה עוד בשנת 2002, וכבר מהנעל הראשונה היה ברור לכולם שהיא העתק של האייר פורס 1. הוא בעצם לקח את הדגם האייקוני והוציא אותו מחדש עם עור פטנט וצבעים משוגעים. עולם ההיפ-הופ השתגע על הנעל החדשה והוא סחף אחריו את ההמונים. ניגו בעצם נתן לקהל את האייר פורס שהם רצו ונייקי לא השכילה לספק – גרסת פרמיום לדגם פופולרי שמעט מאוד אנשים יכלו להרשות לעצמם.

אם זה היה קורה היום, די ברור שניגו היה זוכה למפגש עם עורכי הדין של החברה, אבל נייקי החליטה לתבוע את בייפ רק לאחרונה, עניין שעורר תהיות מה בדיוק השתנה? אחת התאוריות טוענת שבשנת 2009 ניגו נקרא לשיחת הבהרה במטה החברה, שם "הומלץ" לו להוריד פרופיל ולשנות את העיצוב של הנעל כדי להימנע מתביעה. לאחר מכן העיצוב של הבייפטיסה אכן התרחק מההמראה של האייר פורס 1, ובמשך שנים נייקי לא ניסתה לעצור את המכירה של הנעל.

בשנת 2011 בייפ נרכשה על ידי תאגיד סיני ושנתיים לאחר מכן ניגו נאלץ לעזוב את החברה. ההסכם הג'נטלמני שלכאורה היה מול ניגו, כבר לא היה בתוקף, ובשנת 2021 הנעל חזרה למראה המקורי מתחילת שנות האלפיים. בנוסף, בייפ הגדילה את הנוכחות של באונליין שלה ואת הנוכחות הפיזית שלה, יותר חנויות ברחבי העולם ויותר דגמים חדשים שמזכירים מאוד את האייר פורס והנייקי דאנק. ברגע שנפח המכירות של הנעל גדל, נייקי החליטה לעצור את התופעה.

שוק הריסייל נוצר כתוצאה ישירה ממדיניות החסר של נייקי, אבל למרות זאת במשך שנים החברה בחרה באופן מודע להתעלם ממנו. סטוק אקס הפכה לשחקן הגדול ביותר בשוק הזה, ויצרה מצב אבסורד שבו ריסלרים הרוויחו יותר על כל נעל, מאשר החברה שיצרה אותה. נייקי בחרה לא להתערב, עד שסטוק אקס נכנסה לעולם ה-NFT. נייקי השקיעה המון כסף בעולם הזה ואפילו רכשה את חברת RTFKT שמתמחה בייצור גרסאות NFT של סניקרס. כלומר ברגע שנייקי זיהתה סכנה להכנסות העתידיות שלה, היא החליטה לתקוף את סטוק אקס.

דורסנית אבל לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?

מקרה דומה היה עם ענקית בגדי היוגה והפיטנס – לולולמון. בשנת 2022 היא החליטה להוסיף לפורטפוליו שלה גם נעלי ספורט, עם טכנולוגיה שמזכירה מאוד את הפלייניט של נייקי. החברה רצתה לראות איך הציבור יגיב
לנעליים האלו, הרי אם הן היו שוכבות על המדפים, לולולמון הייתה מחסלת את הקטגוריה הזו בעצמה. מאחר
והמכירות של הנעליים עלו על הציפיות, נייקי זיהתה פגיעה עתידית ברווחים שלה, והחליטה לתבוע.

היסטוריית התביעות נייקי מראה שהיא קודם כל משקיפה, בוחנת איך השוק מגיב, ורק אז בוחרת כיצד לפעול.
אמנים כמו The Shoe Surgeon שמייצרים כמויות בודדות, לא רק שלא נתבעים, אלא זוכים לשיתופי פעולה עם החברה. לעומת זאת, נייקי תצא למלחמת חורמה נגד חברות כמו כמו Kool kiy שפשוט מעתיקות את הדגמים שלה ומוכרות אותם בכמויות גדולות. זה קל מאוד להאשים תאגיד ענק שהוא מנסה לחסל את כל המתחרים שלו
בעזרת איומים והפחדות, אבל המציאות מראה שלא סתם נייקי תובעת את כל העולם, היא בוחרת בקפידה את המלחמות שלה, ורק על דבר אחד היא לא מוכנה להעלים עין – פגיעה בהכנסות.

עוד כתבות קשורות

InstacopSneakers

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *