במקום שבו אין שופטים או כללים ברורים, על מגרשי בטון נוקשים שבהם גם כוכבי NBA יכולים להיות מושפלים על ידי אגדות רחוב, נולדה גרסת הרחוב של האייר ג׳ורדן 8, ה-נייקי אייר רייד. אחד הפרויקטים האהובים ביותר על טינקר הטפילד הביא עיצוב חדשני ופורץ דרך, השפיע עם השנים על עשרות דגמים אחריו, וקיבע את האייר רייד כאחת מנעלי הכדורסל החשובות ביותר בכל הזמנים.

נייקי אייר רייד

נעלי סטריטבול הן לא המצאה של נייקי, למעשה ב-1991 המובילה בקטגוריה הזו הייתה ה-ריבוק בלאקטופ פאמפ, נעל אבסורדית שהיא זיקוק של תחושת הכל גדול מהחיים וכל מה שהיה טוב בניינטיז. פיל נייט רצה מאוד להתחרות בבלאקטופ ולכן הוא השאיר ממוסטיק צהוב על השולחן של הטפילד, ״צריך לעצב בקרוב נעל לכדורסל רחוב, וכשאני כותב בקרוב אני מתכוון עכשיו״

נעל כדורסל למשחק קשוח

כבר למחרת הטפילד והמעצב מארק סמית׳ עלו על מטוס לניו-יורק. יחד הם החלו לחקור את מגרשי הבטון הקשוחים של העיר. מה שמשך את תשומת הלב של הטפילד הוא הצורה שבה השחקנים היו חובשים את הקרסול שלהם לפני משחקים כדי לקבע ולייצב אותו. הוא ראה בפעולה הזו סוג של טקס, ממש כאילו הם יוצאים לקרב שמתרחש בתוך זירת לחימה. אחרי החזרה לפורטלנד הוא גיבש את המהות סביב העיצוב, נעל כדורסל שמיועדת למשחק כדורסל קשוח, בלי חוקה או שופטים.

לשימוש חיצוני בלבד

המטרה של הטפילד הייתה לאזן בין עמידות למשקל קל, נעל שתהיה תומכת, אבל שתאפשר לשחק על בטון קשה ולמחרת להצליח לעמוד על הרגליים. הוא חשב שהסולייה צריכה להיות שטוחה כדי לתת לשחקנים הרגשה כמה שיותר קרובה לקרקע. כדי להוסיף יציבות הוא הוסיף בולם בצד החיצוני של הנעל באיזור הפורפוט. עוד אנקדוטה קטנה היא הוספת הכיתוב For Outdoor Use Only על העקב החיצוני ובסוליה.

האלמנט העיצובי הבולט ביותר, וזה שנתן לנעל על החותמת האישית שלה, הן שתי רצועות אלכסוניות שאמורות לשחזר את האופן שבו שחקני הרחוב חבשו את הקרסוליים שלהם לפני משחקים. המטרה הפונקציונלית של הרצועות הייתה להדק את האחיזה סביב כף הרגל. ה-X שנוצר העניק לאייר רייד מראה קרבי, קצת כמו ה-X wing של מלחמת הכוכבים. אפילו השם שנבחר לנעל (פשיטה), לקוח מעולם הלחימה.

הקרוסאובר של טים הארדוואי

האות X הייתה התמה המרכזית סביב מסע הפרסום של הנייקי אייר רייד. הקרוסאובר הקטלני ביותר ביותר בתחילת שנות התשעים היה שייך ל-טים הארדווי. פוינט גארד עם זריקה מכוערת להפליא, אבל דריבליסט מרהיב שהיה שובר את הקרסוליים של היריבים שלו עוד לפני עידן אלן אייברסון. היום הבן שלו, טים הארדווי ג׳וניור משחק בדאלאס מבריקס, אבל הוא לא יותר מצל חיוור של אבא שלו.

הכוכב השני שכיכב במסע הפרסום הוא מיודענו ספייק לי. למרות שהוא מזוהה כמעט באופן אבסולוטי עם סדרת האייר ג׳ורדן 3-6 בתור הדמות של מארס בלאקמון, לי נלקח בתור עצמו לפרסם את הנייקי אייר רייד. יש שטוענים שזה בעקבות הסרט מלקולם X שיצא באותה שנה (1992) אבל זו רק השערה ואין לכך הוכחה ממשית.

הנייקי אייר רייד יצאה ב-1992 ומייד זכתה להצלחה ענקית. היא נכנסה בדיוק לנישה שלשמה היא נוצרה, נעל קשוחה ועמידה שתשרת אותך בתנאים הקשים של הסטריטבול. לפני שגברים היו מבזבזים שעות בשירותים על צפייה בסרטונים מטופשים, כדורסל רחוב היה עניין גדול בתחילת שנות התשעים (כפי שניתן לראות בסרט White Man Can't Jump). הסרט צולם ב-1991 ולכן האייר רייד לא זכתה לככב בו, אבל היא כן הצליחה להישען על ההצלחה המסחרית שלו כדי להפוך להצלחה גדולה במגרשי הכדורסל.

לנייקי אייר רייד הייתה השפעה עצומה על עשרות דגמי כדורסל שיצאו אחריה, ביניהם אפשר למצוא את ה-פיר אוף גוד רייד של ג׳רי לורנזו, ה-אייר פורס מקס סי.בי של צ׳ארלס בארקלי, ה-אייר אנלימטד של דיוויד רובינסון, וכמובן ה-אייר ג׳ורדן 8. בשנת 2003 יצאה מהדורת רטרו ראשונה של הנעל, ובשנת 2014 יצאה לראשונה גרסה של הנעל גם לפרקט. מיותר לציין שגרסת האינדור לא זכתה להצלחה גדולה, הנעל הזו נולדה לרחובות.

חדשנית ופורצת דרך

הנייקי אייר רייד התחילה כפרויקט שאמור להתחרות בריבוק הגדולה. הסכנה הגדולה במקרים האלו היא הפיתוי שבלעתיק מוצר מצליח, ראינו את זה עם ה-נייקי אייר פרשור ו-האייר קומנד פורס שהיו ניסיון להעתיק את טכנלוגיית הפאמפ של ריבוק. בניגוד למקרים האלו, הטפילד ניגש למשימה מכיוון אחר לגמרי. הוא יצא למחקר עצמאי, גיבש קונספט ויצר עיצוב איקוני בזכות החתירה הבלתי פוסקת שלו לחדשנות ופריצת דרך. הטפילד יצר לאורך הקריירה כל כך הרבה דגמים איקונים שהאייר רייד קצת נשכחה, אבל כל פעם שיוצא דגם חדש עם רצועות אלכסוניות, אנחו זוכים לתזכורת כמה העיצוב שלה היה מבריק, וכמה הוא הקדים את זמנו.

תאריך היציאה של הנעל מיועד ל-8.10 במחיר של 140$ באתר הרשמי של נייקי

• 

• 

• 

• 

• 

• 

•