לא נייקי, לא אדידס, לא ריבוק, אפילו לא פומה. לאחת מחברות הסניקרס הגדולות ביותר בתחילת שנות התשעים קראו בכלל יואינג את'לטיקס, והיא הייתה שייכת לסנטר המיתולוגי של הניו יורק ניקס – פטריק יואינג. בתור הזהב של הסניקרס, בתקופה שבה יצאו הדגמים הגדולים ביותר בכל הזמנים, שחקן אחד הצליח להפוך למותג בפני עצמו, ולהתחרות בענקיות הספורט המובילות. זה הסיפור מאחורי ההצלחה העצומה של אחת הסניקרס האיקוניות ביותר של שנות התשעים, דרך הקריסה הגדולה, ועד לעדנה המחודשת שהיא זוכה לה בשנים האחרונות.

כל הסניקרס של פטריק יואינג

פטריק יואינג נולד בכלל בקינגסטון, ג'מייקה. בתור ילד הוא שיחק כדורגל וקריקט ורק אחרי אחרי שהמשפחה שלו הגרה למסצ'וסטס הוא התחיל לשחק כדורסל. בגיל 12 הוא היה בגובה 1.85, בגיל 13 הוא צמח ל-1.98 וביום הלימודים הראשון בתיכון הוא כבר היה נפיל בגובה 2.08.

עם מימדים כאלו יואינג היה נראה כמו מבוגר ששיחק עם ילדים, אבל הוא לא היה רק בחור ענק, הייתה לו קליעה לא רעה מחצי מרחק, תנועת רגליים זריזה יחסית לגודל ומשחק הגנה קשוח. הוא הוביל את תיכון Rindge & Latin בקיימברידג' למאזן בלתי נתפס של 77-1 ולקח בתקופת הלימודים שלו לא פחות משלוש אליפויות.

עם הישגיים כאלו הרבה סקאוטרים רדפו אחרי הסנטר הצעיר מג'מייקה. בסופו של דבר יואינג בחר במכללת ג'ורג'טאון שהפכה בעזרתו לאחת הקבוצות החזקות במדינה. כבר בעונה הראשונה שלו הוא סחב את הקבוצה לגמר המכללות. כולם זוכרים מהמשחק הזה את סל הניצחון של מייקל ג'ורדן במדי צפון קרוליינה, אבל גם יואינג נתן הצגה – הוא קלע 23 נקודות, והוסיף 11 ריבאונדים ו-4 חסימות. כידוע בסופו של דבר האליפות הלכה לצפון קרוליינה, אבל המשחק הזה סימן את יואינג ככוכב גדול ואת היריבות רבת השנים שהולכת להיות בינו לבין מייקל ג'ורדן.

בעונה השלישית יואניג הוביל שוב את ג'ורג'טאון למשחק הגמר, הפעם מול אוניברסיטת יוסטון של האקים אולאג'ואן. ליואינג היה משחק צנוע יותר של 10 נקודות ו-9 ריבאונדים, אבל בסופו ג'ורגטאון ניצחה ולקחה את אליפות המדינה. המשחק סימן את עוד יריבות גדולה בין כוכבי העתיד של הליגה – פטריק יואינג והאקים אולאג'ואן. בעונת 1985 יואניג שוב סחב את ג'ורג'טאון לגמר, אבל הפעם הקבוצה נכנעה במשחק צמוד למכללת וילנובה. יואינג סיים את המשחק עם 14 נקודות ו-5 ריבאונדים.

שלושה משחקי גמר ואליפות אחת הפכו את מכללת ג'ורג'טאון לקבוצה החזקה והמפחידה ביותר במדינה. בשנת 1984 נייקי הוציאה מהדורה מיוחדת של דגם ה-Terminator עם הכיתוב Hoyas בחלק האחורי (השם המלאה של המכללה הוא Georgetown Hoyas) כמחווה להצלחה הגדולה של הקבוצה עם פטריק יואניג.

בחירה ראשונה ורוקי השנה

בדראפט 1985 יואניג נבחר ראשון על ידי הניו-יורק ניקס. הדראפט היה בשיטת לוטורי (הגרלה) אחרי שנים שבהם הקבוצה הגרועה ביותר הייתה בוחרת ראשונה. ההגעה של יואניג לניקס הייתה טובה מאוד לליגה מבחינה שיווקית, ולכן גם יצרה את אחת מתאוריות הקונספירציה הגדולות ביותר בהיסטוריה של ה-NBA.

באותו דראפט נבחרו עוד כמה שמות גדולים כמו כריס מאלין, צ'ארלס אוקלי, קארל מלון, ג'ו דומארס ואיי.סי גרין. כבר בעונה הראשונה שלו יואינג זכה בתואר הרוקי, אחרי שקלע בממוצע 20 נקודות ולקח 9 ריבאונדים למשחק. באותה עונה הוא שיחק רק 50 משחקים בעקבות פציעה בברכיים, בעיה טורדנית שתלווה אותו לאורך כל הקריירה

למרות הפציעה, יואינג הפך מהר מאוד לאחד השחקנים האהובים במדינה. הוא היה הכוכב הגדול של בירת הכדורסל של אמריקה. היה לו מראה איקוני – סנטר ענק עם תספורת מרובעת, זריקה משונה מחצי מרחק ומגני ברכיים ענקיים. יואינג לא היה מוכשר כמו אולאג'ואן או עם המימדים המפחידים של שאקיל אוניל, אבל הוא פיצה על הכל עם מנהיגות שקטה ומשחק לחימה בלתי רגיל.

צריך לזכור שתחילת שנות התשעים נחשב לעידן הסנטרים הגדולים. היום רודי גובר, קלינט קאפלה או דיאנדרה אייטון הם בסך הכל שחקנים משלימים, עוד חלק בפאזל. יכולות לעבור דקות שלמות של משחק שבהם הם בכלל לא יגעו בכדור אחרי עוד מטווח שלשות שהפך היום לסטנדרט. פעם לעומת זאת, הקבוצה נבנתה סביב הסנטר שלה – האקים אולאג'ואן, דיוויד רובינסון, שאקיל אוניל וכמובן פטריק יואניג, היו הכוכבים הגדולים של הקבוצה שלהם, וכל אסטרטגיית המשחק של נבנתה סביבם.

אדידס מחתימה את פטריק יואינג

בניגוד לחוסר האמונה במייקל ג'ורדן, אדידס מאוד האמינה בפטריק יואינג והחתימה אותו על חוזה נעליים. באותה תקופה אדידס הייתה החברה הגדולה והאהובה ביותר באמריקה וכל השחקנים רצו לחתום אצלה. הנעל הראשונה של יואניג הייתה ה-אדידס רייבלרי. היא יצאה ב-1986 ומהר מאוד נהפכה להיות מזוהה איתו. עד היום הקולורוויי המוכר ביותר שלה הוא בצבעי הניו-יורק ניקס.

בשנת 1987 יצאה הנעל השנייה של יואינג, ה-אדידס קונדקטור. הנעל הזו הייתה מאוד דומה מאוד לרייבלרי, אולי אפילו דומה מדי, ולעומת הדגמים של נייקי היא נראתה פתאום מיושנת. באותה שנה נייקי הוציאה את ה-אייר מקס 1, ה-אייר טריינר 1 ואת ה-אייר ספארי. שלושה דגמים איקונים שהזניקו פלאים את המכירות של החברה. יואינג שיחק עם הקונדקטור בעונת 87/88 – השנה שבה יצאה גם ה-אייר ג'ורדן 3 הפופולארית. המכירות של אדידס צנחו.

הראשון בהיסטוריה עם חברת סניקרס על שמו

יואניג לא היה מרוצה באדידס ואדידס לא היו מרוצים ממנו – מכאן הדרך לפרידה הייתה מאוד קצרה. לסוכן של יואינג קראו דיוויד פאלק ואם השם הזה נשמע לכם מוכר אתם צודקים, למייקל ג'ורדן וליואינג היה את אותו סוכן. פאלק הוא האיש דחף את נייקי להקים מותג שלם סביב ג'ורדן, אבל עם יואניג הוא אפילו הלך צעד אחד קדימה, לא מותג נפרד אלא חברה חדשה, יואינג הפך לכדורסלן הראשון בהיסטוריה עם חברת נעליים על שמו.

יואניג אומנם לא אהב את האנשים שהקיפו אותו באדידס, אבל הנעליים של החברה כן היו לו נוחות. לכן בהתחלה הוא שיחק עם נעלי יואינג בשם ריבאונד (Rebound) שנראו כמו הרייבלרי רק בלי הלוגו של אדידס. רק בעונת 1988/89 יצאה הנעל הרשמית הראשונה של יואינג את'לטיק, ועד היום היא נחשבת לדגם האיקוני ביותר של החברה, ה-יואינג 33 היי (Ewing 33 Hi).

היום קמפיין שיווקי של סניקרס מתחיל שנה לפני מועד ההשקה וכולל הדלפות, מוקאפים, סלבס, משפיעני רשת ועוד כל מני בולשיט שנועד לייצר הייפ. היואינג יצאה לשוק בלי קמפיין שיווקי בכלל. היא פשוט הגיעה למספר מאוד מצומצם של חנויות בחוף המזרחי והונחה על המדף.

אנשים ראו נעל מאסיבית, עם רצועה גדולה, מספר 33 והכיתוב יואניג. בהתחלה לא כל כך הבינו אותה. לא היה ברור אם מדובר בנעל אופנה או נעל כדורסל. רק כאשר היא התחילה להופיע על אלבומי היפ-הופ כמו של Faces Back From Hell של Run DMC ו-Step in The Arena של Ganstars היא התחילה לצבור תאוצה.

הסניקרס של רחובות ניו-יורק

ה-33 Hi קיבלה לפתע זהות משל עצמה – נעל מפוצצת סוואג, חביבת ההיפ-הופ, מנופחת כמו שנות השמונים וטכנולוגית כמו שנות התשעים. היא הגיעה במגוון קולורווייז וטקסטורות כולל סווייד, כאשר אפילו ג'ורדן והריבוק פאמפ לא הגיעו בסווייד. השמועה על היואניג התפשטה באופן אורגני, היא שווקה בעיקר לחנויות קטנות ואנשים היו צריכים ממש לחפש כדי להשיג זוג. מהר מאוד נוצר סביבה הייפ והיא הפכה לנעל המזוהה ביותר עם רחובות ניו-יורק.

מההשקה הראשונית של ה-33 Hi, פטריק יואניג הציג בכל עונה דגם חדש – בעונת 91 הוא שיחק עם ה-סנטר (Center) ובעונת 92 עם ה-קונספט (Concept). לכבוד אולימפיאדת ברצלונה 92 יואינג נעל מהדורה מיוחדת של ה-אקליפס (Eclipse) בצבעי הדגל האמריקאי עם הספרה 6 מאחור במקום 33. החשיפה התקשורתית העצומה שקיבלה נבחרת החלומות, כאשר יואניג היה הסנטר הפותח שלה, הפכה את מותג יואינג לפופולרי גם באירופה.

חפרה את הקבר של עצמה: יואינג את'לטיק

באותה תקופה המנהלים של יואינג את'לטיק רצו להרחיב את המותג לתחומים נוספים ולמעשה פה התחיל מסע ההשמדה העצמית של החברה. נעלי יואינג התרחקו מעולם הכדורסל והתחילו להגיע כנעלי ריצה, נעלי קרוס-טריינינג ואפילו נעלי הרים. מלבד זה, ליואינג את'לטיק היה גם ליין של בגדים שכלל טישרטים, גופיות וג'קטים. החברה גם הפכה לספונסרית של כמה מועדוני כדורסל באירופה והמשיכה את ההתרחבות שלה לאסיה. בשיאה, חברת יואינג את'לטיק הייתה שווה 100 מיליון דולר.

בשנת 1993 יואניג נעל את ה-פוקוס (Focus), בשנת 1994 את ה-דומיין (Domain) לעונה הרגילה ואת ה-אימג' (Image) לפלייאוף. הבעיה הייתה שלמרות שיואניג המשיך להציג יכולת גבוהה ולהצעיד את הניקס לשלבים הגבוהים של הפלייאוף, הנעליים שלו פתאום נראו מיושנות. אמצע שנות התשעים היו תקופה של פריצות טנכולוגיות אדירות. בשנת 1966 נייקי הוציאה ה-אייר ג'ורדן 11, נעל שעד היום נחשבת לפלא טכנולוגי ולאחת מנעלי הכדורסל המתקדמות ביותר בכל הזמנים. באותה תקופה יצאו גם ה-נייקי מור אפטמפו 96 וה-נייקי זום פלייט 96 שהציגו פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים.

גדולה מדי מהר מדי

היואינג לעומת זאת, נשארה כמעט זהה. נעל מאסיבית ששאבה את ההשראה שלה משנות השמונים המנופחות, בלי התקדמות או רצון להתפתח לכיוונים נוספים. בנוסף, באותה תקופה חברות כמו טימברלנד וד"ר. מרטינס התחילו לצבור תאוצה בעולם ההיפ-הופ ותרבות הרחוב. נייקי שמרה על המעמד שלה בזכות היכולת להתפתח ולהישאר מגניבה, יואינג לעומת זאת, חטפה את המכה הגדולה מהמתחרות החדשות.

אם כל זה לא מספיק, היואניג יוצרה בכמויות עצומות והתחילה לשכב על המדפים. החברה רצתה להיות גדולה מדי, מהר מדי, וזה היה בדיוק הפוך מהאסטרטגיה הראשונית להישאר אקסקלוסיבית ומבוקשת. בשנת 1996 יואינג נעל את ה-אמפייר (Empire), וזו גם הייתה הנעל האחרונה שחברת יואניג יצרה בשנות התשעים. החברה התפרקה בטונים צורמים ויואניג יצא פגוע מכל ההתנהלות הגרועה סביב המותג שלו.

תיק מלא בדגמי יואניג מתפוררים

במשך חמש-עשרה שנה חברת יואינג לא ייצרה נעליים, כאשר דיוויד פאלק ופטריק יואינג דחו כל הצעה להקים אותה מחדש. רק בשנת 2011 הם הסכימו להיפגש עם סניקרהד צעיר בשם דייב גולדברג לאחר תחנונים רבים. הפגישה נקבעה במסעדה המפוארת של מלון פור סיזנס ברחוב 57 במנהטן. גולדברג הגיע עם מכנסיים קצרים ותיק וינטאג' של חברת יואינג מלא בדגמים מתפוררים מהאוסף הפרטי שלו. בפגישה הם לא דיברו על מספרים, רק על האהבה של גולדברג לניו-יורק ניקס ולנעליים של החברה. פאלק ויואינג התרשמו מהתשוקה של הבחור וחתמו איתו על חוזה, הנעליים הראשונות של מותג יואינג המתחדש יצאו כבר בשנת 2012.

לחברה של גולדברג קוראים GPF Footwear LLC ועד היום היא היחידה עם הרישיון להשמש בשם יואינג את'לטיק. גולדברג הוא סניקרהד אמיתי שפועל מתוך הערצה לשחקן שהיה האליל שלו בתור ילד. היום פטריק יואינג הוא שותף פעיל בחברה, וכל דגם חדש שיוצא עובר את האישור שלו.

פטריק יואניג סיים את הקריירה שלו בלי לקחת אליפות, אבל זה לא מוריד אפילו טיפה מהעובדה שהוא היה אחד הסנטרים הגדולים שדרכו על מגרשי הכדורסל. בסופו של דבר הוא שיחק בקבוצה די אפורה עם חוטבי עצים כמו צ'ארלס אוקלי ואנתוני מייסון. הכוכב הכי גדול שישחק לידו היה ג'ון סטארקס שבכלל לא נבחר בדראפט והגיע לניקס מליגה קיקיונית. ב-1996 יואינג נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים ביותר ב-NBA והוא חבר בהיכל התהילה של הליגה. בשנת 2017 הוא סגר מעגל כאשר מונה להיות המאמן של קבוצת ג'ורג'טאון שבה התחיל את הקריירה שלו.

פריט ארכיוני נדיר

נעלי יואינג אולי איבדו עם השנים את ההייפ הגדול שהיה סביבן, אבל הן נשארו איקונית, פריט ארכיוני נדיר ששייך לתור הזהב של נעלי הכדורסל הגדולות. בניגוד לראפלים, קאמפים, שוק-דרופים וכל שאר השיט שקיים במותגים האחרים, את היואינג אפשר לרכוש בקלות באתר של החברה, במחירים נוחים, בכל דגם ובכל מידה שתבחרו – אז עזבו אתכם מעוד זוג של נעלי הייפ, ותעברו לדבר האמיתי.

הלוחם הכחול של התפוח הגדול: כל הסניקרס של פטריק יואינג