בסוף עונת 1992/93 מייקל ג׳ורדן הדהים את עולם הספורט והודיע על פרישה מכדורסל. הוא השאיר אחריו חלל עצום והרבה כוכבים התחרו על התפקיד החדש. סקוטי פיפן, רג׳י מילר, גארי פייטון, כולם היו ראויים, אבל הכוכב שזרח יותר מכולם היה פני הארדווי. הוא היה האתלט של העידן המודרני, הפנים של הכדורסל החדש. הסגנון שלו היה יפייפה וקליל, והוא כבש את הליגה בסערה. אין פלא שסדרת הנעליים שלו נחשבת בעייני רבים שנייה רק לסדרת האייר הג׳ורדן, ועד היום היא קוצרת שבחים, בעיקר על ידי סניקרהדס שגדלו בשנות התשעים.
שני סיפורים זכורים לי מהילדות על אנפרני דיון ״פני״ הארדווי. אחד שהוא היה כל כך עני שאמא שלו נאלצה לשלוח אותו לגדול אצל סבתא שלו, והשני שבתור סטודנט במהלך שוד שהסתבך הוא חטף יריה ברגל. אלו היו הגיבורים שלי בשנות התשעים, אלן אייברסון ישב בכלא, הקריירה של פני כמעט חוסלה בגלל שוד. הכוכבים של אז הגיעו מבתים שבורים והצליחו כנגד כל הסיכויים, זה גרם לי לאהוב אותם אפילו יותר.
כל הסניקרס של פני הארדווי
הארדווי היה שחקן ורסטילי עם נתונים מרשימים. פוינט גארד בגובה 2.01, אתלטי, קלעי נהדר, מוסר בחסד, עם ראיית משחק טובה וחשוב מהכל, עם איי.קיו כדורסל גבוה. לברון ג׳יימס הוא גאון כדורסל, אבל סגנון המשחק שלו מבוסס על כוח, אצל פני הכל היה קליל, חסר מאמץ, לעיתים נראה היה שהמשחק בא אליו ולא להיפך. הוא יכל לשחק בכל עמדה במגרש, לשמור כל על שחקן, והוא עשה את הכל בוירטואוזיות וקלאס. לא בכדי כולם הכתירו אותו כיורש של מג׳יק ג׳ונסון הגדול.
את הכינוי ״פני״ הוא קיבל מסבתא שלו, למעשה היא קראה לו Pretty (יפיוף) אבל במבטא דרומי כבד זה נשמע כמו פני.
התפוצץ על המגרש
כמו מייקל ג׳ורדן, הוא נבחר שלישי בדראפט 1993 אחרי כריס וובר שהיה בחירה ראשונה ראויה. שני נבחר שון בראדלי בשחזור מדויק של קטסטרופת סאם בואי מ-1984. הארדווי נבחר על ידי הגולדן סטייט ווריורס ומייד הועבר בטרייד לאורלנדו מג׳יק עבור כריס וובר. לאורלנדו היה כבר בחור גדול בצבע, שאקיל אוניל. היא הייתה צריכה מוביל כדור, מישהו שיקבל את ההחלטות הנכונות עם הכדור ביד, הארדווי התאים לתפקיד הזה כמו כפפה.
כבר בעונה הראשונה הכישרון של הארדווי התפוצץ על המגרש. הוא העמיד ממוצעים של 16 נקודות, 6.6 אסיסטים ו-5.4 ריבאונדים. הוא נבחר לחמשיית הרוקיז של העונה, נבחר שני רק לכריס וובר בקולות לרוקי העונה, והוביל את אורלנדו לראשונה בתולדותיה לפלייאוף. בעונה השנייה הוא כבר העמיד ממוצעים של 20.9 נקודות, 7.2 אסיסטים ו-4.4 ריבאונדים. הוא נבחר לחמישית האולסטאר, החמישיה הראשונה של העונה, הדיח את השיקגו בולס של ג׳ורדן בחצי גמר המזרח, והביא את אורלנדו עד לסדרת הגמר מול היוסטון רוקטס של האקים אולאג׳ואן.
כולם אוהבים את פני
החלטה של נייקי להחתים את הארדווי הייתה פיס אוף קייק. לכולם היה ברור שהוא הכוכב הבא של הליגה. הוא היה שילוב נדיר בין כישרון טהור לאישיות כובשת, היה לו סטייל על המגרש ומחוצה לו, הוא היה המנהיג של קבוצת הכוכבים הצעירה של אורלנדו, זאת שהולכת לשלוט בליגה בשנים הקרובות. בנוסף, הרקע הקשוח שהוא בא ממנו, הצניעות והאלגנטיות, הפכו אותו לדמות נערצת, כולם אהבו את פני.
בשנתיים הראשונות הוא שיחק עם שלל מהדורת שחקן (PE) שנייקי הלבישה על דגמים פופולארים מסדרת הפלייט. כך היה ניתן לראות את פני עם קלאסיקות ניינטיז כמו ה-Air GO LWP ה-Nike Zoom Rookie, ה-Air Flight One ועם ה-Air Up. מלבד אלו, הארדווי היה גם בין השחקנים הראשונים והבודדים שזכו לשחק עם מהדורות אישיות של ה-אייר ג׳ורדן 9. בנוסף הוא שיחק עוד עם שלל דגמים שנחשבו לנעלי גארדים של נייקי באותה תקופה. כולם דרך אגב הפכו להיות מזוהים איתו, והפכו לנעליים הלא רשמיות של פני הארדווי.
פאן פאקט: פעם אחת בהיסטורה מייקל ג׳ורדן עלה לשחק עם נעליים של שחקן אחר, זה קרה בחצי גמר פלייאוף המזרח בעונת 1995 מול האורלנדו מג׳יק. כזכור ג׳ורדן חזר לשחק עם הקונקורדס ונקנס בשני המשחקים הראשונים ב-5000$ מאחר והן לא היו בצבעים שתואמים את התלבושת של הבולס. לפני משחק מספר 3 הוא ביקש מנייקי זוג של Air Flight One כמחווה לפני הארדווי. האקט החריג מראה כמה ג׳ורדן העריך את ״הילד״ (כפי שהיה קורא לו) וראה אותו ככוכב הגדול הבא של הליגה. פאן פקט 2: האגדה מספרת שלפני המשחק ג׳ורדן לקח מספריים וגזר את הלוגו שלי פני מהנעל, בכל זאת…
מעצב חדש לשחקן חדש
סניקרס קלאסיות הן תמיד שילוב בין ספורטאי על למעצב מוכשר. למייקל ג׳ורדן היה את טינקר הטפילד, לפני הארדווי היה אריק אייבר. הרבה לפני שהוא התפרסם בזכות סדרת ה-קובי, אייבר הוצמד להארדווי כדי לעצב לו את הנעל הראשונה בסדרה. אייבר אהב שפני תמיד רצה לבחון גבולות חדשים, הוא היה שחקן מהדור החדש שדרש נעל עם מחשבה אחרת. אייבר התחיל לבחון מקרוב את סגנון המשחק שלו, כדי להתאים לו את הנעל הנכונה.
באותה תקופה היו לנייקי שתי סדרות עיקריות, פורס שיועדה לביגמנים מאסיביים בצבע, ו-פלייט שנועדה לגארדים קלים וזריזים. העניין שהמשחק של פני היה מהיר ואקספולוסיבי כמו שהוא היה מחושב ואיטי, פשוט הנתונים הפיזיים שלו אפשרו לו לשחק בכל עמדה במגרש. לאייבר היה ברור שפני לא משתלב בשום תבנית קיימת, וצריך ליצור עבורו קטגוריה חדשה. ככה בעצם נולדה סדרת ה-אפטמפו.
הולדתו של הזום אייר
כמה שנים לפני כן בנייקי התחילו לעבוד על טכנולוגייה חדשה, הם קראו לה טנסייל, והיא הייתה מורכבת מסיבים מתיחים שמעניקים לשחקנים ריכוך ואנרגיה חוזרת. הטכנולוגיה הזו קיימת עד היום, ולא רק שהיא קיימת עד היום, היא עדיין הטכנולוגיה המובילה של החברה. קוראים לה זום אייר. הנייקי אייר פני הייתה הנעל הראשונה בהיסטוריה של החברה שקיבלה כרית זום בחלק הקדמי וכרית אייר מקס בחלק האחורי.
התמה העיצובית של ה-אייר פני 1 הייתה כנפיים של עיט או נשר. אייבר יצר בצדדים שתי כנפיים גדולות ושילב בתוכן סווש מבריק, סמל לניצוץ במשחק של הארדווי. הכנפיים העניקו לנעל מראה אסימטרי, אבל גם היו פונקציונלית וסיפקו חיזוק ותמיכה משני הצדדים. אייבר הוסיף שרוכים בתצורת חבלים עבים, לשון מפוספסת שמדמה את המדים של האורלנדו מג׳יק, ויצר חלון שקוף באאוטסול, כדי שניתן יהיה לראות את כרית האויר גם מהחלק התחתון. לבסוף אייבר יצר את מה שיהפוך ללוגו הרשמי של הארדווי, ואחד מהסמלים היפים ביותר אי-פעם של נעלי כדורסל, הספרה 1 שהייתה על הגופייה שלו, והאות C מהמילה Cent שמרמזת לשם שלו – פני.
הקדימה את זמנה
ה-אייר מקס פני 1 יצאה בעונת 1995/96. היא הייתה נעל מדהימה, מלאה בפרטים קטנים ומבחינה טנכנולוגית ועיצובית היא הקדימה את זמנה. טכנולוגיית אייר מקס וזום אייר באותה נעל כבר לפני עשרים וחמש שנה! הקולורווי המזוהה ביותר שלה היה בצבעים של האורלנדו מג׳יק, כחול לבן ושחור (יצאו איתה עוד שני קולורווייז, הכל לבן, והכל שחור). למעשה בכל הסניקרס הבאות אלו יהיו הצבעים שמזוהים עם הסדרה. אני זוכר את הנעל הזו בזמן אמת, לא היה כל כך אייר ג׳ורדן בארץ באותה תקופה, כולם הלכו עם הבארקלי, אבל בעיקר עם הפני 1. עד היום היא נחשבת לפני היקרה והמבוקשת ביותר בסדרה.
מסע הפרסום של הסדרה כלל את האלטר-אגו של הארדוואי ליל-פני. הארדוואי היה שחקן אדיר, אבל לא הייתה לו את הכריזמה של מייקל ג׳ורדן אן את הפרובוקטיביות של צ׳ארלס בארקלי. הוא היה בסך הכל ילד טוב מממפיס. לכן נייקי הצמידה לפני גרסה מוקטנת וצעקנית שלו. ליל פני היה קטן אבל חמום מוח, חמוד אבל עוקצני, הוא בעיקר ידע לצעוק את כל מה שפני התבייש להגיד, שהוא השחקן הכי טוב בעולם. את הקול שלו דיבב הקומיקאי כריס רוק, הפרסומות היו ישירות פשוטות, שיחות סלון בין פני לליל פני, כאשר בדרך היו שלל הופעות אורח של סלבס כמו טיירה בנקס ו-ספייק לי. עם השנים ליל פני הפך לכוכב גדול בזכות עצמו, סדרת הפרסומות הזו הייתה הצלחה אדירה, ועד היום היא נחשבת לאחד מהקמפיינים הזכורים ביותר של נייקי.
עובר לקדמת הבמה
בסוף עונת 1995/96 שאקיל אוניל הטיל פצצה והודיע שהוא עוזב את הפרויקט המבטיח של המג׳יק כדי לעבור ללוס אנג׳לס לייקרס. עבור פני המשמעות הייתה שהוא הופך להיות הכוכב הבלעדי של הקבוצה. לקראת עונת 1996/1997 אריק אייבר היה צריך לייצר נעל שתמחיש את השינוי בסטטוס של הכוכב, את המעבר לקדמת הבמה. ה-אייר פני 2 הייתה פסגת הטכנולוגיה של נייקי באותה תקופה, אייר מקס 2 בחלק האחורי, זום אייר בחלק הקדמי ופלטת קרבון-פייבר לתמיכה בסוליה. כל הטוב הזה היה ארוז בעיצוב חדשני ומהפנט.
הטובה ביותר בסדרה
הפעם אייבר החליף את הכנפיים בפיילון מוקצף שהתרומם מהסולייה ושימש ליציבות. שרוכי החבלים קיבלו מראה מפוספס, והאואוטסול קיבלה מראה עתידני בצורת מעגליים לשיפור האחיזה בקרקע. האייר פני 2 הושקה בעונת החגים והפכה לאחת מהמתנות המבוקשות ביותר ברחבי המדינה. למעשה עד היום היא נחשבת לפסגה טכנולוגית ועיצובית, לנעל הטובה ביותר בסדרה, ולאחת מנעלי הכדורסל הגדולות ביותר של נייקי בשנות התשעים.
באולימפיאדת אטלנטה 1996 פני שיחק עם מהדורת אישית של ה-נייקי זום פלייט 96, נעל כדורסל מדהימה שהייתה לי בזמן אמת ועד היום אני שומר בקנאות על דגם הרטרו שלה. לאחר האייר פני 2 קרה משהו יוצא דופן בסדרות נעליים של שחקנים, פני הפסיק לשחק עם הדגם שלו. זה קרה אחרי שאריק אייבר הגיע אליו הביתה והציג לו סתם דרך אגב נעל חדשה שהוא עובד עליה במקביל. לנעל הזו קראו Foamposite One והיא עשתה מהפיכה בכל מה שקשור לנעלי כדורסל. ה-Foamposite היא נעל כל כך חשובה שמגיע לה פוסט נפרד. כרגע רק חשוב לדעת שהיא נחשבת לחלק מהסדרה של פני הארדווי, גם אם לא באופן רשמי.
קיבלה תפנית רעה
בעונת 1997/98 הארדווי שיחק עם ה-אייר פני 3, היא הכילה מאפיינים מהנייקי פואומפוזית כמו הקצף הקשיח בצדדים, וכרגיל כללה כרית זום בחלק הקדמי וטכנולוגיית אייר מקס בחלק האחורי. למרות העיצוב החדש, מדובר בנעל הפחות מוצלחת בסדרה, ואכן גם המכירות שלה אכזבו. הארדווי גם נפצע בתחילת העונה וחזר למגרשים מוקדם מדי רק כדי להופיע במשחק האולסטאר. האקט הדבילי הזה גרם לו להיפצע שוב, ולמעשה הוא גמר את העונה. מפה הקריירה של הארדווי קיבלה תפנית רעה, הוא לקח על עצמו יותר מדי אחריות באורלנדו, והרבה לסבול מפציעות.
נייקי אייר פני 4
ה-אייר פני 4 יצאה בעונת 1998/99. החידוש הגדול בנעל היה רצועת ולקרו שתומכת בקרסול וסוליה שמזכירה מאוד את ה-אייר ג׳ורדן 13 שיצאה באותה שנה, כמו כן התפרים לאורך האפר נלקחו מה-אייר ג׳ורדן 12. הנעל הייתה מעור איכותי, בשילוב סוויד סינטטי וניובאק. כמו כל הדגמים בסדרה היא הכילה את טכנולוגיית האייר מקס בחלק האחורי וזום אייר בחלק הקדמי. העניין הוא שעונת 98/99 הייתה מקוצרת בשל שביתת השחקנים, ופני כמעט ולא שיחק איתה. אורלנדו גם הודחה בסיבוב הראשון של הפליאוף על ידי פילדלפיה. למרות זאת לאייר פני 4 היה עיצוב נהדר, מלא בפרטים קטנים ומרשימים שהעניקו לה מראה יוקרתי, היא גם הייתה נעל כדורסל מצויינת.
אייר פני 5
בעונת 1999/00 פני הארדווי עזב את האורלנדו מג׳יק ועבר לפיניקס סאנס. פה למעשה הסתיימה סדרת הנעליים ובאופן פואטי גם הקריירה שלו. הוא המשיך לסבול מפציעות טורדניות ולמעשה מעולם לא חזר להציג את היכולת המופלאה מהשנים הראשונות. למרות שפני פרש ממשחק פעיל בשנת 2008, נייקי בחרה להמשיך את הסדרה בשנת 2012, ארבע שנים אחרי הפרישה. זה היה עם ה-אייר פני 5, נעל לייפסטייל שהמשיכה את העיצוב המסורתי של הסדרה, אבל הפעם בעיצוב של מארק דולצ׳ה.
אייר פני 6
בשנת 2015 נייקי הוציאה את הנעל האחרונה בסדרה, ה-אייר פני 6. העיצוב הפעם קיבל מראה רטרו והתוצאה הייתה מן גרסה עדכנית לאייר פני 1. העניין הוא שפני לא שיחק עם שתי הנעליים האחרונות בסדרה, יותר מזה, הן בכלל לא היו נעלי כדורסל אלא דגמי לייפסטייל שנייקי הוציאה עבור המעריצים הותיקים, אלו שגדלו על פני הארדווי והסדרה הסתיימה להם מוקדם מדי. זו הסיבה שבגללה הסניקרס האלו לא קיבלו תשומת לב מיוחדת, הן לא עוררו שום רגש. עד היום נייקי ממשיכה להוציא שלל מהדורות של הפני, כולל דגם הייבריד דווקא מוצלח שריכז את כל הדגמים יחדיו. אבל הדגמים הראשונים ממשיכים להיות האהובים ביותר, ואלו שנמכרים טוב בחנויות.
פני הארדווי היה קסם טהור. הוא האיש ששם את המגי׳ק באורלנדו, הכוכב הכי נוצץ של הליגה אחרי הפרישה הראשונה של מייקל ג׳ורדן. הפציעות אומנם חיסלו לו את הקריירה, והפכו אותו ״למה היה קורה אם…״ הכי גדול בהיסטוריה של ליגה, אבל אפשר להתנחם בעובדה שהוא השאיר אחריו מורשת סניקרס מפוארת, והמוני סניקרהדס נרגשים שתמיד יעריצו את הנעליים שלו.
בתיכון הייתה לי גופיית כדורסל אחת בארון שביקשתי במיוחד ליום הולדת, היא הייתה של האורלנדו מג׳יק, עם הספרה 1 והיה כתוב עליה הארדווי.
