ה-פומה סוויד (Suede) התפרסמה באולימפיאדת 1968 במקסיקו-סיטי. במקצה ל-200 מטר גברים זכו במדליות הזהב והארד האצנים טומי סמית' (Tommie Smith) ו-ג'ון קרלוס (John Carlos). כאות מחאה כנגד האפליה שהייתה נגד השחורים בארצות הברית הגזענית של לינדון ג'ונסון, הם הגיעו לטקס הענקת המדליות בגרביים שחורות בלבד והניחו על הפודיום זוג של פומה סוויד.

במהלך ההמנון הם הרכינו את הראש והניפו אגרוף באוויר, תנועה שנקראת הצדעת הכוח השחור (The Black Power Salute) ובאה למחות נגד חוסר השיווין והעוני ששרויה בו הקהילה השחורה. המהלך הנועז של סמית' וקרלוס יצר אימג' עוצמתי שהפך מייד את הסוויד לקלאסיקה ניצחית ולאגדת רחוב.

פומה סוויד: הקשר שבין הצדעת הכוח השחור לרחבת הברייקדאנס

בשנת 1968 המייסד של חברת פומה רודולף דאסלר (Rudolf Dassler), נפגש עם הפליימייקר של הניו-יורק ניקס וולט פרייז'ר (Walt Frazier) כדי להציע לו 5,000 דולר עבור נעל שתקרא על שמו. הבחירה בפרייז'ר לא הייתה סתמית, מדי הספורט ותלבושות השחקנים מחוץ למגרש היו די אפורות ומשעממות, פרייז'ר לעומתם, היה סוג של חייזר.

לשם השוואה לסכום שהוצע לפרייז'ר, היום השחקן ג'יימס הארדן חתום על חוזה של 200 מיליון דולר בחברת אדידס.

פרייז'ר היה מגיע למשחקים עם חליפות מנומרות, חולצות פרחוניות ומשחק עם שרוכים בצבעים שונים. למעשה כל פעם שהוא יצא מהבית, זה נראה היה כאילו הוא יצא ממכונה לערבוב צבעים. עד היום פרייז'ר מפרשן את משחקי הניקס עם החליפות המטורללות שלו, שעדיין נראות חריגות אפילו בעיר ניו-יורק. המראה הססגוני של פרייז'ר התאים לחזון של פומה לייצר נעל צבעונית שתבלוט במגרש.

שודד דרכים

להגיד שפרייז'ר נבחר להיות פרזנטור רק בגלל שהוא היה טווסי יהיה עוול גדול, הוא היה גארד אדיר עם קליעה קטלנית מחצי מרחק, ובעיקר שחקן הגנה משובח שנבחר שבע פעמים לחמישיית ההגנה של העונה. למעשה הכינוי של פרייז'ר בניקס היה קלייד (Clyde), על שם הצלע הגברית בצמד השודדים בוני וקלייד. פרייז'ר היה זריז כמו שד והתכונה הזו עזרה לו לחטוף המון כדורים. זה היה טבעי שהנעל שתעוצב עבורו תזכה לאותו כינוי. כאשר התחילו לעבוד על הנעל, הפומה סוויד נבחרה כבסיס שממנו יתחיל העיצוב.

אפשר לתהות מה למראה העדין של הסוויד ולמשחק הכדורסל, אבל זה בגלל שאנחנו רגילים לנעליים האגרסיביות של שנות השמונים והתשעים. בהתאם לתפיסת המשחק בסוף שנות השישים, זה היה בהחלט הגיוני לשחק עם סניקרס נמוכות. היום כבר יש מגמה לחזור ולשחק עם נעליים קלילות ונמוכות כמו בסדרת ה-נייקי קובי.

פרייז'ר עוד חשב שהסוויד כבדה מדי ולא גמישה מספיק כדי לשחק איתה כדורסל, הוא ביקש להוסיף ריכוך ברפידה הפנימית ובנוסף להרחיב את הסולייה. מבחינת העיצוב, הלוגו של פומה הורד מהעקב האחורי אבל בפועל הסוויד והקלייד זו אותה נעל עם שינויים מינוריים, כאשר היום ההבדל ביניהן הוא רק בכיתוב.

בשנת 2019 פומה החזירה את הקלייד למגרש הכדורסל, היא שמרה באופן יחסי על המראה הנקי של הנעל המקורית, אבל עם חומרים חדשים וטכנולוגיה שתתאים למשחק המודרני של היום.

פומה סוויד – הצבעונית הראשונה

בהתאם לאישיות הססגונית ולסטייל של פרייז'ר, הוא ביקש שייצרו לו נעליים בצבעים שונים עם שרוכים בצבעים נפרדים. זו הייתה הפעם הראשונה שפומה הוציאה את הסוויד בגרסאות צבעוניות. בשנת 1973 יצאה לראשונה הפומה קלייד. הצבעוניות המפנטת שלה הפכה אותה להצלחה מיידית, כאשר הראשונים לאמץ אותה היו הסקיי8רים שיש להם חוש ריח מיוחד לקלאסיקות כמו עם ה-ואנס אותנטיק וה-אייר ג'ורדן 1.

היפ-הופ בברונקס

הסוויד ההפכה לפופולארית במיוחד אחרי שחבורת הבי בויז (B-Boys) אמצו אותה. המקור של המילה מגיע מברייק בויי וברייק גירל (Break Boy, Break Girl). בתחילת שנות השבעים צעירים מהברונקס היו רוקדים לצלילי הברייק של הדי-ג'יי, כלומר רק הקטעים בשיר שיש להם ביט. הם אהבו את הנעליים כי הם היו צבעוניות ונוחות. זהו בעצם השלב הראשוני בהתפתחות ההיפ-הופ שהסוויד הייתה חלק בלתי נפרד ממנו.

בתחילת שנות התשעים עם התעוררות גל הרטרו, הקלייד חזרה לככב בענק עם שרוכים שמנים וצבעים חדשים. הפעם אמצו אותה בעיקר הרכבי גראנג', האוס, רסטפארי וכמובן שהיא חזרה לכבוש את הרחובות. הסוד בעיצוב הוא הפשטות, את זה התרגלנו לראות בכל קלאסיקה, אבל הייחוד של הקלייד הוא בצבעוניות, ביכולת להתאים אותה לכל לבוש ובאינדיבידואלית שהיא מעניקה לכל אחד