זואי פריצקי אומנם נראית כמו מילניאל קלאסית, אבל אז היא מתחילה לדבר על סניקרס ואופנה בכזו אסרטיביות וביטחון, שהיא גורמת לסטריאוטיפ שבמוח שלך לשטוף את עצמו באסלה. כן היו שם פערי גילאים, כן הרגשתי לעיתים כמו דינוזאור, מזל שסניקרס היא תמיד שפה משותפת.

סניקרהדס בארץ הקודש: פרויקט 6 | זואי פריצקי

את תותחית שהסכמת להשתתף בכזאת מהירות

אני אמורה לטוס בקרוב לאיטליה אז ידעתי שזו ההזדמנות היחידה להיפגש.

מה יש באיטליה שאין פה 🙂

אמא שלי איטלקיה, אז יש לי משפחה שם, קיבלתי את תרבות האופנה ממנה. אני אמורה להתחיל בקרוב סטאז' בחברה שמתמחה באופנת יוקרה לנשים, יותר נעלי עקב ותיקים, בתכלס זה ההיפך ממני, אבל בגלל זה נראה לי שזה יהיה מעניין.

ההיפך כי…

סניקרס זה החיים שלי. אני לא יודעת למה, זו תעלומה, מאז שאני קטנה. אני מהילדים שבגיל שלוש בכו אם הם לא קיבלו את הנעל שהם רוצים עם נורות הלדים בצדדים. בתכלס כאילו יש עכשיו ילדים בני עשר עם נעליים באלפי שקלים, לא הייתי מאלו, אלא חיכיתי שהמידה שלי תהיה פיקס. ב-2015 יצאו הפארל סופרסטאר הצבעוניות, קניתי את כל הצבעים. היה לי תמיד משהו עם סניקרס, כאשר הפסקתי לגדול ברגליים התחלתי להתמקד בכל הזוגות רציתי, בקטע מוגזם מדי.

אבל אני רואה שאת כן בקטע של אופנה באופן כללי

כמו כל הילדים התחלתי מהייזי 350 (מראה לי זוג בלוגה), בו זמנית הייתי לובשת בגדים של אוף-ווייט לפני שזה היה בארץ, התגית עוד לא הייתה ירוקה, הבאתי מאיטליה, אנשים היו חושבים שזה אייץ׳ אנד אם, אותו סיפור עם פאלם איינג'לס. קח סיפור הכי בנאלי והכי קטן, זה היה ב-י"א, הייתי מסתובבת עם הפסים של קאפה, עכשיו לא היה את זה בארץ בכלל, לא היה צ'מפיון, תחשוב שלא היה פוטלוקר עד לפני כמה שנים, זה הזוי. כולם התלהבו, ואז אנשים התחילו להשיג את זה באינטרנט ועכשיו אתה רואה את בכל חנות, כמו כל דבר שמגיע לארץ ולובשים אותו בצורה לא יפה כי אין מודעות.

למה, כי את כבר לא היחידה?

לא אין פה מאמץ, אנשים לא רוצים להוציא את הסכומים, זה לא בתרבות. אני הולכת למסעדה ברמת אביב ורואה ילדה שכנראה יש לנו את אותו הטעם במותגים, שנינו עם הסניקרס של אלכסדר מקווין, הנעל הכי פשוטה ובסיסית, נטו סטן סמית' עם פלטפורמה רק לא במחיר של סטן סמית׳. היא לובשת טייץ, משהו של אדידס עם חולצה בפנים, מכוער לדעתי, לא יכולה לראות זה, מה הנעל עשתה לך כדי שתנעלי אותה בצורה הזו… או שהן לובשות את הבוקסר הזה, עכשיו לא בקטע רע… אני חושבת שזה מוריד מאנשים לקנות את הנעליים והבגדים האלו.

את יודעת, יש בלוגר אופנה מפורסם שמסתובב בעולם ומצלם אנשים ברחוב, הוא הגיע לארץ ושאלו אותו מה אותה חושב על הלבוש של הנשים הישראליות?

בטח רצה להתאבד!

אז הוא היה קצת יותר עדין… אמר משהו בסגנון ״מאוד בסיסי״. כשקראתי את זה חשבתי לעצמי שזה לא הוגן, אי אפשר ללבוש פה תלבושות מורכבות ומתוחכמות כמו באירופה, חם פה.

מה זה קשור! לא אמרתי מורכב, הכי פשוט, מכנס מחויט קצר, חגורה. תראה לי מישהו אחד, נשבעת לא ראיתי פה בנים עם חגורות, רואים להם את התחתונים, לא אכפת להם. מכופתרות… בחיים לא ראיתי בנים עם מכופתרות, אין!

כי חם!

יש קצרות

אהההה סליחה! רותם סלע פעם אמרה שאם אתה רוצה ללבוש מכופתרת קצרה, שים ארוכה ותקפל את השרוולים. אין כזה דבר קצרה.

עזוב לי יש מכופתרת קצרה, לאבא שלי מכופתרות קצרות, זה לא בתרבות וזה הגיוני כי זה מדינה יחסית צעירה. אני מסתכלת על המשפחה האיטלקית שלי, הם נולדים לתוך זה, עולם אחר.

יודעת מה, פה זה אפילו הפוך. בתפיסה של הצבר המקורי לבוש מפונפן נתפס כמו משהו מטופש, בזבוז של זמן וכסף בזמן שיש דברים חשובים יותר להתעסק בהם. אני גדלתי בעיר אז לבוש היה די חשוב, אבל יום אחד חזר אלינו תלמיד שלמד שנה אחת באחד הקיבוצים בסביבה, הוא אמר לי אתה לא מבין, שם זה בדיוק הפוך, מי שבא הכי פשוט לבית הספר הוא הכי מקובל, הכי הכי תותח מגיע לבית הספר עם פיג'מה וכפכפים.

אז יש את זה וגם המשפט של כולם ״אין לי כסף להתלבש יפה״, לא מתחברת לזה, אפשר לקנות חולצה לבנה מאייץ' אנד אם, מכנס שחור, סניקרס או מוקסינים, ולהראות נורמלי, לא צריך להגזים. עכשיו אני לבושה כמו זבל (היא לא), זה נכון שיש אנשים שנולדים עם סטייל, אבל זה לא אומר שאי אפשר ללמוד את זה…

מה אם אלו שמעתיקים את הלוק מהאינסטגרם?

זה הכי מעצבן, כי אני יודעת שהוא העתיק. אתה יכול להקבל השראה, נגיד טרוויס סקוט שמתלבש מאוד חזק או אייסאפ רוקי, כל הראפרים מתלבשים יפה.

ויקר…

הם לובשים פראדה אבל לפעמים גם דברים רגילים, נגיד במקום חולצת R13 זה יכול להיות גם חולצה של מטאליקה. לקחת השראה אני מבינה, אבל להעתיק… אני לא מסוגלת ללבוש יותר אוף-ווייט עם חצים ופרחים, יש את זה לכל בן אדם שני בתל אביב, זה מביא עצבים.

שמתי לב שתקופה ארוכה לא מצליחים להשתחרר פה מהניינטיז, צ'מפיון, ראלף לורן, קאפה, אלו מותגים מהתקופה שלי, אפילו הפילה דיסרפטור חזרה בענק.

זה הדבר הכי מכוער שהם ייצרו. זה מעורר בי חלחלה.

כי היא באמת לא יפה או כי את רואה אותה על כולן?

שניהם ביחד. יודע מה יש מצב שזה בגלל שיש אותה לכולן, הם עשו דגמים של מה זה הדבר הזה… עם נצנצים, ממש מכוער. עם זאת אני חושבת שאם המלאי היה יותר מוגבל הייתי פחות שונאת אותה. תשמע סטן סמית' זו נעל שהולכת לבד, אדידס סופרסטאר, ואנס אולדסקול, הן נפוצות אבל אני כן אלך איתן, הן יותר יפות מהדיסרפטור.

אם כבר זרקת פה אולדסקול, אני נכנס מדי פעם לחנויות סניקרס, מעיף מבט בקיר של הגברים, מזהה פה ושם דגמים חדשים, מביט בקיר של הנשים, לא משתנה לעולם, אותן סניקרס באותן צבעים.

זה מחריד. דיסרפטור, וייפור מקס ורודות, מה תעשה, זה מה שהצרכן קונה. יש פה תפיסה שלקנות חולצה בחמש מאות שקל זה משוגע, אז איך יפתחו את המוח? האינסטגרם עשה בוסט לכל החברות, אז אולי נשים פה כן ילכו עם ג'ורדן 1 או קונברס אוף וויט בגלל קיארה פראני או אנה זק, אבל הן מעדיפות לקנות אייר פורס 1, או אייר הורצ'י, זה מה שיש. זה כמו שתלך לכיכר המדינה, אז יש שם מדי פעם דברים יפים, אבל הרוב שם פונה לקהל של רוסיות בנות שישים, או ישראליות שמתלבשות עם נצנצים, צמוד או דולצ'ה וגבאנה, הכי מכוער. אבל תלך למליאנו או פריז, תראה נשים מסתובבות עם ג'ורדן 1 שהן לא שיקגו או ברד, פה זה רק מתחיל עכשיו. זה עוד יצליח…

את יודעת, זה מזכיר לי שבשנות התשעים הביאו לארץ דגמי כדורסל מטורפים, בארקלי, אפטמפו, אייר מקס סנסיישן, אבל מעולם לא ראיתי בחנויות ג'ורדן, זה לא היה קיים פה. מה שכן אני מנתניה, ולא רק שעברית זה השפה השנייה שם, כל הצרפתים בעיר הם מפריז. הם היו היחידים שהלכו תמיד עם נעלי ג'ורדן, זה מראה כמה המותג היה גדול שם ואיזה חיבור יש בינו לבין לעיר.

תלך לנווה צדק, אתה רואה ילד צרפתי בן עשר עם ייזי, אתה מקבל לבר מצווה רולקס, זה בתרבות שלהם. זה גם קשור להורים, אני התחלתי לקנות נעליים וההורים שלי איבדו תקווה, אבל אמא שלי… אין מה לעשות, גם מכורה לאופנה. אבא שלי הולך עם Y3, אני לוקחת לו את הבגדים של סטון איילנד.

אם כבר העלית את הנושא, למה ה-Y3 לא הצליחו להתרומם?

זה התרומם לתקופה מאוד קצרה בארץ וחבל, יש כמה דגמים יפים ולנעל יש קטע חזק. היוז'י ימאמוטו ו-Y3 זה משהו שונה לגמרי, בסופו של דבר מה שהתרומם זה מה שהראפרים נעלו, לא יודעת כמה הלכו עם Y3.

זה מצחיק כי הטענה היא שקנייה ווסט העתיק ב-750 את העיצוב של ה-Y3

זה לא משנה, כל מה שקניה הולך איתו יצליח. ייזי עכשיו בירידה, אבל עכשיו הם חוזרים עם דגמים נורמליים. אני לא יכולה לראות יותר את ה-350, אבל ה-700 נעל יפה, ה-500 נעל יפה, היה להם קטע חדשני. לדעתי דווקא הנייקי ייזי לא יפות, כל החברים שלי כזה "מה, איך את לא אוהבת את זה…" גם את האייר פורס של טרוויס אני לא אוהבת.

אני רואה שיש לך פה את האוף-ווייט UNC. שנה לפני שהיית בתוכניות של ההורים שלך, קניתי את הנייקי פרסטו בארצות הברית ומה שוירג'יל עשה איתם באוף-וויט זה פשוט גאונות, ראיתי זה ואמרתי האיש מבריק. הוא הצליח לייצר דגם פי אלף יותר מוצלח מהמקורי. דרך אגב הוא עשה את כל הסדרה ועצר בג'ורדן 1, אמר שצריך להתייחס לזה בחרדת קודש.

וירג'יל גאון באופן כללי, בהכשרה שלו הוא לא מעצב אלא אדריכל. הוא תמיד מסביר שהוא רק לקח וחידש, הוא לא אמר אני המצאתי, הוא הביא מלא דברים חדשים. התג האדום, אנשים הולכים איתו ברחוב, יש סרטון שעזרתי להפיץ אותו שאומר קאט איט! הייתה תקופה שהסתובבתי גם הטאג, אנשים הסתכלו עלי מוזר. הייתי מסתובבת עם שרוכים ירוק וכתום, אנשים היו קוראים לי "זואי אפונה וגזר". עכשיו אנשים עפים על זה… השיקגו מדהימה, היא בדרך אלי, ה-UNC קצת מצועצעת אבל אני אוהבת אותה והולכת איתה די הרבה. אגב אחרי השיקגו אני יוצאת להפסקה.

איפה קונה סניקרס?

אני מוצאת בקבוצות בחו"ל ובגריילד, לפעמים זה קשה כי אלו נעליים שמזייפים אותן הרבה. יש לי חברה שצוחקת עליי כל הזמן, סניקרהדס אוהבים להיות מיוחדים אבל בסופו של דבר הם קונים את הדגמים הכי מבוקשים. עדיין זה עושה לך את זה שיש לך משהו שיש ממנו רק 20,000 זוגות בכל העולם ולמעט מאוד אנשים בארץ. יש לי את הדאנק קום דה גרסון השקופות, אחת הנעליים הכי יפות שעשו, יצירת אמנות, אבל נועלת אותה מעט מאוד בגלל שמזיעים בה ואז נוצרות בה אדים וזה מגעיל. עדיין כיף שיש את זה בארון כאופציה.

אני חושב שבארץ לפחות לנשים יש עדיין יתרון על גברים בלהשיג דגמים מבוקשים. אני משוטט לי סתם מתוך סקרנות במחלקות נשים, בעיקר באאוטלטים ורואה שם דברים מטורפים, אבל אשה תראה את הג'ורדן CDG שלך ותגיד רגע… זה נעל שחורה, יש לי מכנס שחור ללבוש איתה? היא מבד שמתלכלך? היא נוחה? ובכלל לא תבין מה יש לה ביד… ואז באים אנשים כמוך ונהנים מההפקרות.

אני חושבת שבדיוק להיפך. החברות יודעות שיש פחות נשים שקונות אז הייצור של המידות מאוד קטן. בקבוצות שאני חברה בהן מוכרים שיקגו אוף ווייט, פרסטו או UNC אבל תמיד זה מידות 44 או 45. אני צריכה להשיג את הנעליים שלי מחו"ל, להתעסק עם פייפאל, לדאוג שזה לא מזוייף וזה כבד. חברים שלי משיגים דברים מהארץ בקלות, שולחים הודעה, סוגרים על מחיר ובוא ניפגש. מה שכן אם יש ריליסים של ג'ורדן בארץ אז הרבה יותר קל. אם כמה שזה ישמע מגעיל, לא אכפת לי גם לקנות מחו"ל נעל משומשת במצב 9.5/10 מאשר לשלם 200$ יותר ולהסתבך עם המכס.

מה עוד חולמת להשיג?

השיקגו אוף-ווייט, שזה הטופ שלי מאז ומתמיד חלום כבר בדרך. נשמע מפונק אבל די השגתי את מה שרציתי למרות שבתכלס… אי אפשר להפסיק, זו מחלה. יש את הפראדה קלאודבסט הירוקות, אני בקטע של צבע, כל סדרת האוף-ווייט, אוסף מטורף, הייתי מביאה את הבלייזר הכתומות ואת האייר פורס 1 וולט. שהן יצאו חשבתי לקנות? לא לקנות? ואז בום! למה לא קניתי… אלף דולר. התסכול שיש שנעל יוצאת במחיר רצפה ואז היא עולה… זה מה שקרה לי עם הבלייזר סאקאיי, שהן יצאו אמרתי לעצמי אני אקנה כי אם לא אני אתחרט קשות, קניתי אותן ב-200 יורו. גם האל.די וואפל הנמוכות, שונות מאוד, זה נעליים שאתה מסתכל עליהן ואומר הייתה פה מחשבה ויש תוצאה.

מה עם נעלי מעצבים, אני רואה שיש לך פה כמה זוגות?

נגיד מה שעכשיו פראדה עושה עם אדידס, זה לא מעורר בי חלחלה זה פשוט אכזבה, סופרסטאר שכתוב עליה פראדה. יש לכם אופציה לעשות משהו מטורף, וזה נראה כמו משהו משוק הכרמל, כנראה שהם כיוונו לקהל ספציפי ואני מקווה שלא יקחו עליה 1,000 דולר כי לא יקנו את זה. גם נייקי ודיור, זה פשוט ג'ורדן 1 שמודפס עליה מונגראם של דיור. לא אכפת להם ברגע שיש משהו שישלם על זה. כמו עם הייזי, הם מנסות לייצר לימיטד, אבל בסוף זה מגיע לכולם.

כי לימיטד הופך את הנעליים למבוקשות, אבל החברות האלו צריכות להרוויח כסף. שנה הבאה אמורים לצאת דגמים חדשים לגמרי של הייזי ואז ה-350 ו-700 ימשיכו לצאת בכמויות גדולות והדגמים החדשים בכמויות קטנות, זה מעגל כזה שלא ייגמר לעולם.

זה הורס את משחק הסניקרס. ייזי נהיה מאוד נפוץ ולכן הוא בירידה אבל אוף-ווייט נשארו פופולאריות ועדיין מבוקשת, לדעתי לנייקי יותר חשוב לשמור על היוקרה שלהן. אם ייזי יוציאו את הברד וכל אחת תלבש אותם אז לא בא לי. זה מוריד. בטוקיו היו עוצרים אותי ברחוב ושואלים מאיפה השגתי את הבגדים. בטוקיו! ההורים שלי היו בהלם. תמיד אני מנסה לצוד את הדבר החדש אבל זה הולך ונהיה קשה. יש אינסטגרם, יש קבוצות ווצאפ ובכלל כל הסושיאל מדיה, כל שנייה מישהו שולח LPU (לאסט פיק-אפ). הייתי גם חלק מזה אבל עכשיו אני בשלב של וואלה נמאס לי… מה זה עניינכם מה קניתי, אל תכנסו לי לכיס. אמא שלי תמיד אומרת לי "ככל שאתה יותר מראה מה יש לך, אנשים יותר מקנאים", יש קנאה ושאתה מרגיש את זה, אתה רק רוצה להיות בשקט.