דווקא במקום שנקרא סאניווייל נפלתי על יום גשום וקודר, וכאילו זה לא הספיק הלכתי לאיבוד בקומפלקס מגורים אימתני בדרכי לראיון שהיה כולו באנגלית. אבל למרות ההתחלה הצולעת, כל הרוחות הסתדרו כשפגשתי את תומר לב-רן, בחור אמריקאי צעיר ומופנם, עדיין לא בן חמש עשרה אבל עם ידע רחב בסניקרס ויכולת אנליטית מבריקה.

השיחה עם תומר העניקה לי הצצה לעולמו של ריסלר בארצות הברית של אמריקה. איך מתנהל טינייג׳ר בוגר לגילו, שמתעסק פחות באיסוף נעליים ויותר בדרכים לעשות מהן כסף. ישבנו בסלון מול אוסף הנעליים שלו כדי לדבר על ריסייל, מייקל ג׳ורדן, טראוויס סקוט, ועל ההבדלים הגדולים בין להיות סניקרהד בארצות הברית וישראל.

סניקרהדס לא בארץ הקודש: תומר לב-רן

היי, אני רואה שיש לך פה נייס קולקשן של ג׳ורדנס, אני ראיתי את ג׳ורדן משחק בזמן אמת אז הנעליים שלו ממש מרגשות אותי, אבל הוא הוא פרש ממשחק פעיל שלוש שנים לפני שנולדת… מאיפה החיבור לנעליים שלו?

כשהייתי בן עשר, בן דוד שלי שמבוגר ממני בשנתיים הראה לי סרטון היילייטס ביוטיוב, אמרתי לו ״וואו! מי זה?״ הוא השיב ״זה מייקל ג׳ורדן״ ויכולתי להישבע שבכל הזמן שהוא עשה דברים מטורפים על המגרש, אני רק הסתכלתי על השייני שוז שלו.

אז אני מניח שמדובר באחת עשרה, הרבה אנשים שוכחים שבמקור מדובר בכלל בנעל כדורסל. ג׳ורדן רצה נעל שהוא יוכל לנעול עם חליפה, אז טינקר הטפילד לקח את הפטנט לת׳ר שעושים ממנו דראס שוז והשתמש בו בנעלי פרפורמנס.

נכון, הרבה אנשים גם מתחתנים בקונקורדס, הנעל הזו שינתה את המשחק הזה לנצח. את הג׳ורדן ברד שלי השגתי יד שנייה ב-60$ בגריילד, קניתי אותם לעצמי כמתנת גרדג׳ואיישן.

אמייזינג, כמה זוגות יש לך באוסף?

אני עוסק בריסייל אז אני משאיר לעצמי כמה זוגות נעליים ואת השאר מוכר. בדרך כלל אני אשקיע מחדש את הכסף בסניקרס שאני יודע שאני אוכל להרוויח עליהן, יש לי מספיק סניקרס, בערך חמש עשרה זוגות, אני לא צריך יותר מזה.

איך אתה יודע מה לקנות ומתי למכור?

תלוי בהייפ. אם זה ייזי והמחירים יורדים אני אמכור מייד למציע עם המחיר הכי גבוה. קניה עמד בהבטחה שלו לאפשר ייזי לכולם, אבל באותו זמן זה גם גרם לשוק הייזי לקרוס. הזיברה נמכו באלף דולר והיום בריסטוק היא נמכרות ב-350$. אני עוקב אחרי כמה חשבונות ברשתות החברתיות, למשל סניקרסשיפט, הם עשו לייבסטרים בזמן שהיה שוקדרופ, ככה השגתי את ה-380 אליאן. בכלל לא ידעתי שיש דרופ, אבל אז הסרטון שלהם קפץ לי ביוטיוב. לעומת זאת יש חנות שנקרת דה פיקס קיקס בסנטה קלרה, בסוף כל חודש יש להם מכירה של זוגות ב-100$, הם מכרו ככה את הטרוויס סקוט אייר פורס 1, הם מפרסמים בסושיאל מדיה ופועלים למען הקהילה אז שאוט אאוט להם…

באמת גישה מעניינת, פעם ראשונה שאני שומע על חנות שמוכרת היט בפחות מהריטייל, אבל היום נראה שהכיוון הולך לאונליין, מה שמוביל אנשים להשתמש בבוטים, מה אתה חושב על התופעה הזו?

אני לא אוהב להשתמש בבוטים כי הם עולים כסף ואני לא חושב שזה הוגן לאלו שלא משתמשים בהם. אבל אפילו אלו שמשתמשים בבוטים לא תמיד זוכים, לפעמים דווקא אנשים שפועלים ידנית זוכים. יש אתרים שיש בהם חסימת בוט, סופרים למשל, אם אתה משתמש בבוט אתה נחסם.

ויצא לך להשיג סופרים?

אני מחמיץ קבוע את הדרופים שלהם כי אני בבית הספר, זה תמיד בשלישי בבוקר שזה יום לימודים והחנות הכי קרובה היא בסן פרנסיסקו. אני תמיד נרשם להגרלות אבל לא זוכה. סופרים לא עושים ריסטוק אז השוק שלהם גבוה, אבל אני לא באמת אוהב את אותם, אני יותר בקטע של נעליים, לא מתאים לי להוציא 500$ על סווטשירט.

אוקי לא סופרים ולא בוטים, אז איך אתה משיג נעליים…סטוק אקס?

אני לא משתמש בסטוק אקס לקנות דברים, רק משתמש במאגר הנתונים שלהם כדי להבין מה המחיר, הם נפרצו יותר מדי פעמים וזה לא מרגיש לי בטוח. גם חברים שלי משתמשים בסטוק אקס רק כדי למכור, הם לא קונים שם. אם משהו שואל אותי כמה אני רוצה על נעל, אני בודק מה המחיר בסטוק אקס ומבקש קצת פחות כדי להשיג גוד דיל, כולם עושים את זה. אני יודע שעכשיו באיבי אין יותר מיסים על מוכרים מעל 100$ פלוס 2.9% טקס שזה הכי זול היום, אז אני צריך להיכנס גם לשם.

באמת! אי.בי לא לוקחים מיסים ממוכרים? מהמעט שמכרתי דרכם הם די קרעו אותי, וואו, כנראה באמת אתרים כמו סטוק אקס וגואט לקחו להם את הביזנס והם מנסים להילחם בתופעה, ספר לי איך ניכנסת לעולם הסניקרס?

התחלתי לפני שלוש שנים, חבר שלי הציע לי ללכת לסניקרקון, מאז זה נהיה התמכרות. השגתי זוג של ג׳ורדן ברד 1 מ-2016 בדירט צ׳יפ ואז מכרתי אותם לחבר שלי בחמישים דולר, זה היה כסף טוב וגרם לי להבין שאפשר להרוויח כסף מסניקרס. בשלב מאוחר יותר השגנו שולחן בסניקרקון.

I Make Shoe Contact Before Eye Contact

תמיד רציתי להיות בסנירקון והנה יש לי עדות ממקור ראשון, איך זה עובד שם?

תלוי היכן נערך האירוע, אם זה מקום קטן הכל צפוף וכולם אחד על השני. אם זה מקום גדול, יש מקומות מסודרים שבהם אפשר להחליף סניקרס ויש חלל נפרד עם שולחנות שבהם מוכרים מציגים את הנעליים שלהם. כל שולחן כזה עולה בערך 400$, אפילו אם אתה לא מוכר שום דבר זה עדיין 400$. בנקודה מסויימת כל השולחנות נתפסים, אבל אם נרשמים בהתחלה אפשר לתפוס שולחן.

סכום מטורף לגמרי, אבל אני מתאר לעצמי שאם יש לך כמות יפה של נעליים אתה מכסה את ההשקעה די מהר. ממבט מהיר באוסף שלך אני רואה שהוא די מגוון, אתה בוחר נעליים לפי הבראנד או הדיזיין?

יותר מעניין אותי הדיזיין, אני לא אתפס למשל עם הפילה דיסרפטור שכולם הולכים איתה, לא הסגנון שלי. אני אוהב רטרו, הג׳ורדנס האהובות עלי הם האחת, השלוש, הארבע והאחת עשרה. היו לי גם ייזי 350 בלו טינט, השגתי אותם ב-199$ בסניקרקון בלי מס ומכרתי אותם לחבר שלי במצב משומש ב-340$ וזה עוד אחרי שהוא עמד לידי וראה בכמה קניתי אותם… את האובסידיאן קניתי ב-174$ ומכרתי ב-340$. את הייזי 350 השחורות מכרתי ב-400 דולר 5 דקות אחרי שקניתי בריטייל.

איזה סכומים… שאני הייתי בן חמש עשרה עבדתי בגינון כל הקיץ והרווחתי אלפיים שקל. אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל יש לך מזל גדול שאתה חי בתקופה הזו ועוד נולדת בארצות הברית, לסניקרהדס בישראל הרבה יותר קשה להרוויח מסניקרס כי הם צריכים לשלם יותר על משלוח ומיסים.

הרבה סניקרהדס אומרים שזו התקופה הטובה ביותר להיות בה ריסלר ואני מסכים, שוק הסניקרס מוערך היום בשני מיליארד דולר, זה המזל שלנו אבל חוסר מזל לאנשים כמוך שנולדו מוקדם יותר. אתה מוכר סניקרס?

אני כבר מבוגר מדי בשביל זה, אין לי סבלנות לעמוד בתורים או להירשם להגרלות, אבל אם הייתי בגילך לגמרי הייתי מתעסק בזה. ספר לי על המסע הכי מטורף שעשית כדי להשיג סניקרס.

את הג׳ורדן 1 אובסידיאן UNC השגתי אחרי שאני וכמה חברים עשינו קמפאאוט של 13 שעות מחוץ לחנות שו-פאלאס, הצלחתי לקנות שתי זוגות. חבר שלי השיג 17, הם מרשים לך לחזור לסוף התור אחרי שרכשת זוג, אז הוא קנה עשר זוגות בחנות ועוד שבע אונליין. מצד שני בפעם אחרת עשינו קמפאאוט של שמונה שעות, הגענו ממש מאוחר ונשארו רק מידות גרועות אז לא קניתי כלום. משם המשכנו ישירות לחנות בקניון כי היו שם ראפלס, חיכיתי בתור עוד שש שעות וגם שם לא נשארו מידות, כלומר חיכיתי בסך הכל ארבע עשרה שעות ולא השגתי כלום בזמן שחבר שלי השיג את האייר פורס 1 MCA הכחולות ואת הטרוויס אייר פורס קקטוס ג׳ק, אין לי מושג איך הוא עשה את זה.

איך זה עובד בתורים כאלו, אפשר לשמור מקום לחברים שמאחרים?

לא, אין לנו מטרה לקבל מכות מאנשים.

איך אתה יודע איזה מידות לקנות?

אני בדרך כלל אקנה מידות 7-11. מידות גדולות מדי יכולות להיות טובות או גרועות, תלוי בנעל.

נכון, אנשים עם מידות גדולות לעולם לא ילכו עם קונברס או נעליים דומות, זה נראה עליהם כמו נעלי ליצן. איך זה עובד לעשות קמפאאוט עם חברים? הרי אתם בעצם הופכים למתחרים האחד של השני…

יש תחרות עם חברים שלך וזה קשה, אני עושה את זה עצמאית, חברים שלי עושים את זה כעסק לכל דבר. הם תמיד ראשונים, יש לנו קוד כבוד, אם אתה עושה את זה יותר זמן אתה ראשון בתור. אני כרגע ממוקם באמצע, אפשר לשאול אותך שאלה?

כמובן

הסתכלתי באתר שלך, יש שם אנשים מעניינים, ראיתי מישהי שקוראים לה זואי שם, היא ביג אינפולאסר? האם יש לכם דמות כמו טראוויס סקוט שם? בכלל איך עובד הסניקר גיים בישראל?

אני מבין למה קל לחשוב שהיא ביג אינפולאנסר, ואולי יום אחד היא תהיה… טרוויס סקוט שלכם הוא אותו טרוויס סקוט שלנו, אנחנו די מעתיקים את מה שקורה אצלכם. אצלנו כל הסיפור הזה עדיין בהתחלה, אין לנו את המסורת שיש לכם אבל אני מרגיש שכל תחום הסניקרס כן צובר תאוצה, כל השוק הזה גדל משמעותית בשלוש שנים האחרונות, אבל ישראל היא עדיין מקום מאוד קטן, למה אתה שואל עליה?

ישראל חשובה לי, שני ההורים שלי ישראלים, חלק גדול מהמשפחה שלי משם ואני כל שנתיים בא לביקור.

אז אם כבר העלת את הנושא, מה אתה חושב על ישראל, דבר חופשי, גם באד סטאף…

ממממ… אוקי זה אוף טופיק אבל אני חושב שישראל היא כמו אדידס, ממוקדת יותר בספורט. בישראל אוהבים כדורסל וכדורגל, אני משחק כדורגל עם אדידס בעוד נייקי מתרכזת יותר ובתרבות לייפסטייל.

באמת? אני חושב בדיוק הפוך, אדידס תמיד הייתה חברה שמזוהה עם תרבות הפופ, לאורך השנים היא הקפידה לאמץ אמנים כמו Run DMC, ביונסה וקניה ווסט. נייקי תמיד הייתה חברה שהתמקדה בספורטאים, אפילו שיוצאת טכנולוגיה חדשה כמו הג׳וירייד, שברור שאף ספורטאי רציני לא ירוץ איתה, היא טוענת שמדובר בנעל ריצה רק כדי לעשות לה שיפטינג ללייפטייל. בוא נחזור רגע לריסייל, איך אתה חוזה את הביקוש לנעליים?

אני מרגיש שיש הרבה ילדים שחושבים שריסייל זה לקנות נעליים ואז למכור אותם פי שלוש במחיר, אבל זה לא עובד ככה, הרבה לא מצליחים כי הם לא מכירים את השוק. לפעמים זה באמת קל, למשל אפשר לחזות את הביקוש. אני עוקב אחרי סושיאל מדיה אקוטנס כמו סניקרג׳מז או ווי׳ב גוט דה לג׳נד שמדליפים את הכמות של הנעליים ואת היום שבו הנעל תצא חצי שנה לפני הפרסום הרשמי. אם זה דגם חדש לגמרי או קולב אז יש סיכוי שהביקוש יהיה גבוה, למשל לוירג׳יל אוף ווייט דאנק יהיה ביקוש גבוה למרות שהן מכוערות, הן לא בשבילי. את הג׳ורדן 5 אוף-ווייט הם הדליפו לפני חמישה חודשים, אני אוהב את הסוליות הצהובות, לא צריך לדאוג שהן יתבלו.

הזכרת את טרוויס סקוט, מה סוד ההצלחה שלו, כמה מתוך הסניקרס שלו הן באמת עיצוב טוב וכמה הייפ?

לטרוויס סקוט יש השפעה עצומה על שוק הסניקרס, הרבה מזה הייפ. אם זו הייתה נייקי רגילה היא הייתה שוכבת על המדפים, ההייפ נותן לה מחיר גבוה. אני מרגיש שטרוויס כאמן הוא מאוד יחודי, הוא למשל שונא אבטחה ואוהב מגיע ישיר עם הקהל בהופעות שלו, אנשים רוצים להיות כמוהו וסיגנצ׳ר שוז זה משהו שהמעריצים שלו יכולים ממש לנעול, הנעליים נותנות להם את זה.

מה אתה חושב על האייר מקס 270 ריאקט החדשה?

הרבה אנשים לא אוהבים אותה אבל אני אוהב את העיצוב. יש לי חבר שהוא ממש טוב בלחזות את השוק כי הוא עושה את זה הרבה זמן, הוא אמר שזו תהיה הטרוויס היחידה שתימכר בריטייל. אני לא אשלם סכום מוגזם עבורה, אבל לפי דעתי הן עדיין ימכרו ב-200$-250$, כל דבר שטרוויס יעשה יהיה סביבו הייפ.