נעלי טימברלנד גבוהות היו חלק בלתי נפרד מאופנת הרחוב של שנות התשעים וכיכבו על אמנים, סלבריטאים ותיכוניסטים מושפעים. אבל איך נעל שיוצרה עבור מעמד הפועלים האמריקאי הפכה להיות אחת מהסמלים הגדולים של סצנת ההיפ-הופ, ולמה חברת טימברלנד בחרה להתנער מהקשר לקהילה השחורה? מוזמנים לקרוא את הסיפור המלא מאחורי נעלי טימברלנד.

נעלי טימברלנד: מנעלי טיולים למלכת ההיפ-הופ של שנות התשעים

ניומרקט היא עיירה בצפון מזרח ארצות הברית, שיש בה חצי מכמות התושבים באור עקיבא. מזג האוויר שלה כולל גשמים חזקים וסופות שלגים שמלוות בגלי קור קיצוניים. בשנת 1952 מהגר בשם נת'ן שוורץ הגיע לניומרקט והקים בה מפעל משפחתי קטן לייצור נעליים בשם Abignton Shoe Company, מתוך מטרה לייצר מגפיים איכותיות שיוכלו לספק מענה לתנאי מזג האוויר הקשים באזור.

בשנת 1968 משפחת שוורץ הצליחה לפתח טכניקה חדשה של הזרקת פלסטיק נוזלי בחום גבוה לתוך תבנית של סוליה. חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1973, היא פיתחה מגף חדשה שתשנה לנצח את עתיד החברה. ה-טימברלנד הייתה מגף עבודה גבוהה וקשיחה שעשויה מעור פרימיום בצבע צהוב שמייד הבליט אותה מהסביבה, אבל היתרון הגדול ביותר שלה, היה עמידות נגד נוזלים.

המשמעות של השם טימברלנד היא אדמה שמיועדת לגידול עצים למטרות מסחריות

טימברלנד אומצה בחום על ידי פועלי צווארון כחול שהיו זקוקים לנעל קשיחה שתגן על כף הרגל שלהם בזמן העבודה. השמועה על הנעל התגלגלה גם לקהילות של חובבי טבע ומטיילים ששמחו לצעוד עם נעל שאפשר ללכת איתה בגשם זלעפות ועדיין להשאיר את כפות הרגליים יבשות. בשלב מסויים הנעל הפכה להיות כל כך מזוהה עם Abignton Shoe Company, שבשנת 1978 היא שינתה את שם החברה כולה לטימברלנד.

טימברלנד הופכת לנעל של סוחרי סמים וקהילת ההיפ-הופ

אנשים צורכים סמים גם כשבחוץ קור כלבים, ולכן בשנות השמונים סוחרי סמים התחילו להסתובב עם הנעל ברחובות העיר ניו-יורק. היא עזרה להם להתגבר על הקור המקפיא בחודשי החורף, ולהמשיך לעבוד גם בתנאי מזג אוויר קשים. ראפרים תמיד הושפעו מתרבות הרחוב, ולכן זה היה רק עניין של זמן עד שאמנים מובילים מסצינת ההיפ-הופ יאמצו את הטימברלד.

נוטיוריוס B.I.G, נאז, טופאק שאקור, וו טאנג קלאן, מוב דיפ ובעצם כל סצינת ההיפ-הופ של שנות התשעים הלכו עם נעלי טימבלנד צהובות ובגדים של קארהארט, ויצרו סטייל חדש שהפך מאוחר יותר לבסיס של אופנת ה-וורקוור (Workwear) וה-גורפקור (Gorpcore). זו הייתה תקופת השיא של נעלי טימברלד, ראפ היה אומנם סגנון יחסית חדש, אבל ההשפעה שלו על תרבות הרחוב הייתה עצומה, והמכירות של הנעל הרקיעו שחקים.

לצד נעלי דוקטור מרטינס ונעלי כדורסל של נייקי וג'ורדן, טימבלנד הפו להיות חלק מהמלתחה של כל תיכוניסט בעולם המערבי, כולל בישראל. חבורות נערים קיבלו את הכינוי "אוקלי-טימברלנד" על שם הנעליים ומשקפי השמש שהיו הולכים איתם. טימבלנד יצרה קטגוריה חדשה בעולם האופנה, היא הפכה מחברת נישה לפועלים ממעמד הבייניים ומטיילים מקצועיים לסמל אופנה בתרבות הפופולרית.

הדעיכה של נעלי טימברלנד

למרות התרומה הגדולה של סצנת ההיפ-הופ לפופולריות של טימברלנד, החברה דווקא התנערה ממנה. בשנת 1993, ג'פרי שוורץ, שהיה באותה תקופה סגן הנשיא של החברה, התראיין לניו-יורק טיימס ורמז בצורה די ברורה שהקהילה השחורה היא לא קהל המטרה של טימברלנד. הוא הסביר שאם שחורים רוצים לקנות טימברלד, הם צריכים להגיע פיזית לחנויות שמוכרות את הנעל, כי החברה לא תפתח חנות עבור הלייפסטייל שלהם.

למרות שאמני היפ-הופ עזרו לטימבלנד להרוויח מאות מליוני דולרים, הוא ראתה בתרבות שלהם משהו שלילי. היפ-הופ לא היה מיינסטרים באותה תקופה, זה היה ז'אנר חדש שהיה מזוהה עם כנופיות רחוב ותרבות של סמים. החברה רצתה להמשיך להיות מזוהה עם מעמד ביניים, פועלי צווארון כחול ומטיילים, אבל בעיקר אנשים לבנים. בשלב הזה שחורים הפסיקו לקנות טימברלד וזה גם מה שהשמיד את הפופולריות שלה.

הקאמבק הגדול של נעלי טימברלד

היום הגישה של טימברלנד היא שונה לגמרי, הרי ה-Yellow boots כבר מזמן לא משווקת כנעלי עבודה או נעלי טיולים, הן אך ורק נעלי אופנה בזכות סצנת ההיפ-הופ והחברה מבינה את זה. עם הסיקה של תרבות הסטריט-וור גם טימבלנד חזרה להיות פופולרית והחברה מרבה לשתף פעולה עם מוסדות כמו סופרים, סטוסי, אוף-ווייט, קונספטס, ביליונר בויז קלאב וקלוט.

נעלי הטימברלנד הצהובות אולי עדיין לא חזרו לפופולריות העצומה שלהן בשנות התשעים, אבל זה רק עניין של זמן. היום אנחנו בעידן ה-דאנק וה-אייר ג'ורדן 1, אבל עוד כמה שנים יגיע התור של מעגל אופנה חדש לחזור, וזה די ברור שנעלי טימברלד עומדות כרגע בראש התור. אם אתם חכמים, תקדימו את ההייפ, לפני שתראו את כולם הולכים איתן ברחוב.